אמיתות התורה
שלום כבוד הרב,
שאלתי היא, האם יש אפשרות ל-ד-ע-ת שהתורה נתנה מהשמים?
אם כן, כיצד?
אם לא, איזו חובה יש לנו להאמין? אם אנו מצווים לחקור כמה שיותר ולהגיע לאמת, ויכולת הידיעה לא יכולה להוכיח את אמיתות התורה וזו נשארת בגדר אמונה, במה עדיף המאמין על הלא מאמין?
ואם נאמר שזה בכך שהוא מקיים תורת אביו, במה שונה יהודי שומר מצוות ממוסלמי או נוצרי או בן כל דעת אחרת שמקיים מצוות אביו באדיקות?
א. התורה ניתנה מן השמים, ומעמד הר סיני יוכיח, שהרי כל העם אנשים, נשים וטף התכוננו למעמד הזה, ושלושה ימים פרשו מגדרי אישות, והיו למרגלות הר סיני, ולאחר שהתקדשו, ראו את המעמד הנסיי, וזכו לנבואה, כל אחד בדרגתו, וברוח הנבואה ראו כיצד ה' מנבא את משה, ומצווה אותו על עשרת הדברות. שום דת לא נחצרות, ולא איסלם, לא נתהוו בדרך פומבית כזו, אלא סיפורי סיפורים של "נביאיהם", שאיש לא ראה עין בעין.
ב. למרותש התורה ניתנה מן השמים, עלינו לעבוד את ה' גם מכח האמונה, וגם מכח התבונה, כלומר לחתור להגיע לתובנה של משמעות הציוויים וטעמיהם, כי נועדנו להיות עם חכם ונבון, ולכן אין אנו מסתפקים בקיום הדת מכח מסורת, אלא שואפים להגיע לרמה של נאמונה.
תכנים לקריאה נוספת
חמי טבריה - למשמעות גן עדן וגיהנום
לכבוד הרב שליט"א,
איך יתפרש דברי הגמרא בשבת פרק כירה שהוציאו חז"ל השלכה הלכתית מעשית ממה שחמי טבריה מתחממים ע"י אשו של גיהנם, לפי משנת הרמב"ם שאין מקום מסויים וגשמי של גיהנם?
תורת הרמב"ם והקבלה
שלום הרב ערוסי.
רציתי לשאול אם יש איזה דרך לקשר בין משנתו ותורתו של הרמב"ם לבין תורת הקבלה (הארי והזוהר וכו') משום שאני מאוד מחובר לשני הקטבים האלה ביהדות ואני לא מצליח לקשר בין הדעות השונות שבהן וזה משפיע לי מאוד על חיי האמונה והדת, אשמח לעזרה.
תודה מראש
לעבוד את השם על מנת לקבל שכר ?
שלום לכבוד הרב .. נאמר לי כי בגמרה כתוב שאין האדם צריך לעבוד את השם על מנת לקבל שכר , מאידך בתהלים אומר דוד המלך שהוא עובד את השם על מנת לקבל שכר ... עוד נאמר כי התהלים הקדימו את הגמרה ב- 1400 שנה .. 1- האם התהלים חשובים יותר כי הקדימו את הגמרה ? 2- איך האדם צריך להתייחס לעבודת השם ? על מנת לקבל שכר ? 3- נפוץ היום כי בני האדם עובדים על מנת לקבל שכר .. 4-אנא האם אפשר לקבל הסר וסדר בבילבול .
תודה
כילה חמתו בהשחתת שלטי בחירות, היש לו דרך לחזור בתשובה?
למי יחזיר דמי נזיקין ואת מי יפייס והרי זה כ"גזל הרבים"?
יצרו מתגבר עליו? ילבש שחורים וילך למקום אחר ויספק תאותו-האומנם?
האם מאמר חז"ל הנ"ל במסכת חגיגה מציע היתר מוגבל בבחינת "הרע במיעוטו" או "תן לשטן חלקו"?
ואולי חכמי ישראל מכוונים אותנו לדרכי ההתמודדות הרצויות מול הפיתויים הרבים שיצרו של האדם מנסה אותו?
האם יש לתחום דברי האגדה לעניני מוסר או אף לפסוק מהם הלכה למעשה, כיצד הרמב"ם מגייס אותם לחיזוק האמונה?
תחיית המתים
רס"ג במאמר שביעי של אמונות ודעות דן בתחיית המתים. מעלה שאלה על משמעת ומרי אצל אותם הקמים. תשובתו היא: כן, יהי אז עניין של משמעת או מרי, כי אחרת למה להם גופות, ויהי גמול על משמעם, ויהי יכולת למרי, אך לא יהי מרי בפועל כי לא יחי ה' אלא מי שידע הוא, כי לא ימרה. רס"ג לא מעלה שאלה לשם מה בכלל כל המהלך הזה של תחיית המתים. לעומתו רמב"ם עושה הפוך. הוא שואל מה מטרה של תחיית המתים. ועונה - זה מופת. וממילא לא מתייחס לשאלת משמעת או מרי באותו זמן, כי הרי אם זה מופת, כל ערכו כלפי חוץ, תוכו יכול להיות אף תפאורה, בספו של דבר. אין זה מופת בשום פנים. שלוש סיבות: