התפלל של חול בשבת ואף שכח ולא אמר ברכת הגשמים, מה עליו לעשות?
היש מקום להחזיר אותו לברכת 'ברכנו' ע"מ לומר ברכת הגשמים והרי אין בקשת צרכים בשבת?
שלום לכבוד הרב
מה הדין בעניין שליח ציבור, חזן ובעל קורא שעשה מעשה שלא יעשה עם אישה נשואה במשך שנים רבות ?
ואיך עלינו כציבור לטפל בעניין מבלי לקבל ממנו תביעת לשון הרע ו-או הוצאת דיבה?
אם באמת הוא עשה מה שעשה, ולא רק שמועות, אזי, כל עוד לא חזר בתשובה, אין למנותו כשליח ציבור, אך אפשר לצרפו למניין.
היש מקום להחזיר אותו לברכת 'ברכנו' ע"מ לומר ברכת הגשמים והרי אין בקשת צרכים בשבת?
תימני יחיד שנמצא בישיבה של ספרדים ואשכנזים, האם יכול לעלות חזן במבטא עברי בנוסח ספרדי או אשכנזי??
הסיבה שאינו יכול להיות חזן תימני כיוון שהנוסח שונה לדוג' בקדושה וגם המבטא לא יובן לציבור. לכן יוצא שאם הוא לא עולה להתפלל בנוסח המקום ובמבטא שמובן למתפללים אז הוא לא יכול להיות חזן. אז האם אומרים שעדיף לא לשנות מנהג אבות ולכן לא יעלה אף פעם חזן, או שאם הוא רוצה אז אפשר?
תודה רבה
האם התקנה של חכמי ישראל להקדים כהן היא בכל מקרה גם לפני תלמיד חכמים?
היש סתירה בין דברי הרמב"ם ב"משנה תורה" שיש להקדים כהן עם הארץ לפני חכם גדול לבין דבריו בפיהמ"ש?
האם רשאי תלמיד חכמים לוותר לכהן עם הארץ משום "וקדשתו" או לכהן קטן למרות שישנה פגיעה בכבוד התורה?
שלום לכבוד הרב,
1. אני נוהג כהרמב"ם בנוגע לחזרת הש"ץ שמתפללים תפילה אחת. האם כשאני עולה חזן מותר לי לומר חזרה כיון שאני נוהג בתפילה אחת, האם יש חשש של ברכה לבטלה?
2. אם עליתי חזן בערבית ובסוף התפילה אומרים לי הקהל לומר "ברכו" והרי אין אני רשאי לכך, שלדעת הרמב"ם עובר ב"לא תשא" מה עלי לעשות?
3. אדם ששכח לומר "יעלה ויבוא" ונזכר אחרי שאמר מודים, מה יעשה?
תודה רבה.
שלום,
עד מתי מותר לקרוא קריאת שמע? ועד מתי היא נחשבת קריאת שמע שבזמנה, כיום?
לק"י
שלום לכבוד הרב
האם דיבור בין קדיש לתפילה מהווה הפסק?
תודה רבה
1 כיצד לנהוג בנוגע למקום הכריעות בקדיש של שליח ציבור?
2 באיזה קדיש צריך שליח ציבור לפסוע לאחריו ב"עושה שלום"?
3 נוהגים לומר משנה רבי חנניה, אם הביאו מבחוץ להשלים מניין. האם נכון?
מה הדין שאדם מתארח בביכנ״ס שאינו נוהג כמנהגו.
א: בקריאת הקדיש אינו קורע 5 קריעות.
ב: יושב לפני יה שמיה רבה.
ג: אינו עומד בקדיש לפני ערבית שלשבת.
האם חייב להתנהג כמנהג המקום אע״פ שהדברים הנ״ל אינם מוזכרים אצל רבנו כלל.
כמו כן מה דעתו של הרב באמירת קדוש שבקדושה שנהגו להרים עקב 3 פעמים האם יש לנהוג כך אע״פ שרבנו לא הזכיר דין זה?
יש לנו מניין של ביכנ"ס שמעורב תימני עם ספרדים, חלק מהתימנים שאמי וחלק בלדי.
נהיה ויכוח בנושא מנהג העמידה בי"ג מידות של רחמים.
אני אמרתי שלא נהגו. אין הלכה. זה מנהג.
ואני יודע שמנהג לפעמים זה יותר להלכה.
השאלה שלי: מה ידוע מהרמב"ם והשו"ע, בתמצית, מהיכן נובע ואיך נוהג ק"ק תימן.
כל זה בשביל השלום, ומאחר שחלק יושבים וחלק עומדים וזה לא יפה ולא מכובד.
לכן רוצה פסיקה של הרב בעניין