אדם שיצא מבידוד בגלל קורונה צריך לברך הגומל?
מחד, הוא היה בביתו ולא בכלא סגור. הוא יכול להסתובב מעט בביתו אם הוא לבד. מאידך, חירותו נשללת. הוא "כלוא" בחדרו ולא יכול אפילו לשבת עם בני משפחתו.
לציין שלא מדובר בחולה קורונה
שלום
1. עיסה (כמראה עיסה של לחוח ) המורכבת משיבולת
שועל טחונה כקמח ומקמח שיפון ומים וביצה המונחת
על מחבת שעל האש
א.כמות גדולה כשל לחוח לכל יחידה
ב.ברכתו ?
ג. יוצאים בו ידי חובת סעודת שבת ?
אם מדובר במאפה, והרוב המוחלט הוא דגן, ברכתה המוציא, ויוצאים ידי חובת סעודת שבת.
מחד, הוא היה בביתו ולא בכלא סגור. הוא יכול להסתובב מעט בביתו אם הוא לבד. מאידך, חירותו נשללת. הוא "כלוא" בחדרו ולא יכול אפילו לשבת עם בני משפחתו.
לציין שלא מדובר בחולה קורונה
שלום הרב
לאחרונה למדתי על ברכת הטוב והמטיב
במקרים בהם מברכים אותה ברכה - האם מברכים אותה בנוסף לברכת בורא פרי הגפן? שהרי הביאו לפניו יין שלאו דווקא היה בדעתו לשתותו ולכן צריך לברך גם עליו?
בתודה מראש
שלום לרב
הטובל כובאנה בחילבה שלא על מנת לקבוע סעודה, האם חייב ליטול ידיו מדין דבר שטיבולו במשקה? אשמח אם הרב ינמק את התשובה.
תודה רבה
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א לפי מנהג תימן מה האופן בו צריך אדם ליטול את ידיו ( צורת הידיים וכן מספר הנטילות לכל יד )? כמו"כ האם יש הבדל אם נוטל ידיו בעצמו או ע"י שמש ?
לכבוד הרב קראתי בספר ברכת משה שכותב שכאשר עוגה עם כלל המצרכים יותר מ15 גרם מתחייב בברכה אחרונה מה הדין בעוגת שכבות? כאשר התוספת לא בלולה עם הבצק אלא היא בשכבות?
תודה רבה
שלום,
חיפשתי בספר ברכת משה של הרב אביעד אשואל בנושא שתיית מים.
במידה ויש לי בקבוק מים במשרד ואני שותה ממנו במהלך היום או לחילופין אני שותה מים במטבח במהלך היום. האם אני צריך לברך על כל שתיה.
ההלכה כותבת "השותה לצמאו חייב לברך" ...
בברכה.
א. אם ציפוי השניצל נועד כדי ליתן טעם, האם ברכת השניצל מזונות? מדוע? האם זה תלוי בהגדרה של כל אדם ואדם?
ב. מדוע לא מברכים על קפה שחור בורא פרי העץ מדין מי שלקות? אם בירך בורא פרי העץ האם יצא ידי חובה או לא?
ג. האם ברכת שוקולד בחפיסה תהיה עץ במינון מסוים של קקאו,ואם כן באיזה מינון? שהרי לכאורה אז הקקאו הוא העיקר ולא הסוכר.
ד. אדם נכה שעולה לתורה, האם מותר להוריד את ספר התורה מהתבה ולאחזו באוויר או להניחו על ברכיו כדי שיוכל לקרוא בו?
בהמשך לשיחה עם הרב:
1. בהלכה יומית לפני מספר חודשים, הרב השיב בעניין אבלים שלא יודעים להתפלל, אם מי שכבר התפלל יכול להוציא אותם ידי חובה. הרב אמר שלא, לפי שכבר יצא כבר ידי חובתו - תפלתו אינה אלא נדבה, ולא יכול להוציא את החייב בתפלה. הרב הוסיף שרק בקִרּוּי - שאינה אפשרות מעשית - יכולים לצאת.
הואיל ואדם חייב לברך על כל מה שנהנה ממנו, האם יתחייב גם בנסיבות אלו?
הרמב"ם פסק שאדם שלא הותר לו המאכל לא יברך על האכילה, אך מה דינו של חולה מסוכן שהותר באכילה זו?
ההלכה התירה לחלוצי צבא במלחמת מצווה לאכל מאכלות אסורות, האם לא יברכו על מזונם זה עד שתגיע אספקה כשרה?
שלום לכבוד הרב!
ראיתי שבגמ' נוסח הברכה הוא "אשר נתן לשכוי" ואילו בנוסח רבינו "הנותן לשכוי"
מהיכן נובע השינוי בנוסח ?
לא ראיתי שמארי התייחס לכך .
האם אין זה משפיע על היחס לברכות השחר אם מברכים עובר לעשייתן או הכל ביחד ללא קשר לעשייה ?
ז"א "אשר נתן" נשמע יותר כללי ולא על השמיעה כרגע ואילו "הנותן" נשמע על החידוש בכל יום
תודה רבה
הרב שלום,
ראיתי שיש נוהגים בברכת המזון בחנוכה ובפורים לומר "ועל הניסים" עם ו' בניגוד למנהגנו "על הניסים".
ממה נובע ההבדל?