1. לפי מנהג אבותינו, רק נטילת ידיים שלפני תפילת שחרית, נוטל בכלי עם ברכה. לא לפני מנחה וערבית. אולם אם נטל ידיו בברכה, כשהשכים קום, כדי ללמוד תורה וכיו"ב, אינו צריך לחזור וליטול ידיו לכשיתפלל. ועל כל פנים, לא בברכה, אם ירצה לחזור וליטול ידיו.
2. לפי רבינו ולפי התכאליל, עדיין לא נמצא המנהג לסיים את התפילה באמירת עלינו לשבח, ועדיין בימי המאירי היו מנהגים שונים כיצד לסיים את התפילה. איני יודע כיצד נהג בפועל מורנו הרב יוסף קאפח.
3. כך נהגו.
4. לחם משנה, כלשונו, שני כיכרות. אין צורך בשלוש סעודות ביו"ט. אמנם יש מחלוקת בדבר, היאך מפרשים דברי רבינו, אבל נהגו כמ"ד שאין צורך בשלוש סעודות אלא בשתיים.
5. אם המלאווח או הג'חנון נתבשלו בשמן, בכמות שמכסה אותם, לא יברך המוציא וברכת המזון. אבל אם רק שמן בקערית הסיר, צריך לברך המוציא והמזון, אם קבע עליהם סעודתו.