אבלים שנוהגים ללכת בשבעה לביכנ"ס
האם אבלים שנוהגים ללכת בתוך השבעה לבית הכנסת ושומעים הספדים בתוך בית הכנסת על הנפטר האם זה מותר ?
שלום
א. שמעתי דברי הרב האוסר אמירת תהילים ליד הקבר משום "לועג לרש"
שאלתי:
לאלה הנוהגים לעלות לקברים ביום השבעה / השנה וכד' , מה רשאים לקרוא, ובאיזה מרחק מן הקבר?
ב. האם יש פוסקים המתירים קריאת תהילים או משניות סמוך לקבר?
בתודה
חיים אסנאפי
הללו העולים לקברות, יתרחקו 4 אמות מן הקברות ויאמרו תהלים או משניות, או קדיש אם יש עשרה ששמעו משנה.
ויש אוסרים בכל בית הקברות, רק ברחבה בכניסה לבית הקברות.
האם אבלים שנוהגים ללכת בתוך השבעה לבית הכנסת ושומעים הספדים בתוך בית הכנסת על הנפטר האם זה מותר ?
בס"ד לק"י
שלום עליכם כבוד מו"ר שליט"א.
המנהג במושב מאז שהוקם הוא,
שאנשי המושב כל בית בתורו מכינים מממונם ובכליהם
אוכל מאפים ותבשילים כדי לזון את האבלים במשך כל ימי השבעה
בעיקר ארוחות בוקר וצהריים
ולעיתים גם מגישים לאבלים את האוכל בעת הסעודה.
מנהג זה נקרא בתימנית בלשון האנשים "קְצִי".
ישנו איש אחד ההממונה והאחראי על סדר התורנות
וחלוקת התורנות של ה"קְצִי"בין כל אנשי המושב.
השאלה היא: מה מה עושים ביום צום כעשירי בטבת או שאר צומות,
האם אדם שאמור להיות חזן אצל אבלים שאף אחד מהם אינו יכול להיות חזן ששכח וכבר התפלל מנחה במקום אחר
יכול לשמש חזן להוציא האבלים ידי חובה?
ושוב אף אחד מהאבלים ומשאר הנוכחים בבית האבל אינו יכול לשמש חזן.
לצערנו.
שלום לרב
רציתי לשאול לגבי מחילה מנפטר עד כמה קריטי התנאי של עשרה בני אדם. עליתי על קברו, קראתי תהילים לעילוי נשמתו וביקשתי מחילה. הייתי לבד. האם יצאתי ידי חובה?
מה עושים ביום האזכרה בשנה השנייה ליום הפטירה. אבא אומר לא לעשות כלום אמא אומרת לעלות לקבר ולהתפלל. מה עושים
היש מקור למנהג העלייה לקברים ביום השבעה, יום השלושים, יום השנה ומדוע יהודי תימן לא נהגו בו?
לנוהגים מנהג העליה לקבר, האם יקדימו או יאחרו העליה לקבר באותם ימים אם חלים בהם ימים שאין מספידין בהם?
הלכה היא בידוע שאפילו ת"ח אין מספידין אותו בר"ח אלא בפניו וא"כ כיצד ניתן להתיר על בסיס מנהג לעלות לקבר בו ביום תוך חילול קדושתו של ר"ח?
כאשר הגברים שוהים במאהל ואילו הנשים שוהות בבית, האם נחשב לשני בתים למרות שבני בית אחד הם ומאכלם משותף?
היושבים שבעה שלא בביתם, האם יתחיבו להדליק גם בביתם כאשר בני ביתם מתכוונים לחזור ללינה בביתם ?
האם במקרה האחרון יהיו פטורים בני הבית שאינם אבלים מלהדליק נרות שבת בביתם ?
אלו פעולות מותרות, מן הדין, לאבלים ע"מ שלא יראו כ"אבילות בפרהסיא" בשבת?
ברמה עקרונית, האם מותר היה לאבל ב"שבעה" לצאת ממקומו ע"מ לשמוע ברכות חופה, מילה וכיו"ב?
היש להתחשב במרכיב גמילות חסדים שיש בארוע זה שכן עלולים לגרום למפח נפש לחתן או לכלה?