האם יש בשליחת חללית ישראלית לירח סכנה לאמונה בדומה למגדל שבנו דור הפלגה?

עם הבשורה על שיגור חללית 'בראשית' לחלל מתוך כוונה ותוכנית שתנחת על הירח ותמציא ממצאים מדעיים, ומדינת ישראל תוכל להיות גם כן שותפה בחקר החלל. שאר השואל ואמר, האם אין בזה קריאת תיגר על האמונה?
הרי בדור הפלגה נאמר: "וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (בראשית יא ד). וחז"ל אמרו שהמגדל הזה זה היה קריאת תיגר כביכול להילחם כנגד הקדוש ברוך הוא. האם אין זה דומה חלילה לעניין של דור הפלגה?

תשובה: לחלוטין לא. אנחנו צריכים לדעת שדור הפלגה כשעשו מצאו להם בקעה ולא המקום הכי גבוה, זה מקום הכי נמוך ועשו אותה בני אדם שם ובנו מגדל גבוה מה שכתוב, עד השמים, זה בלשון גוזמה, זה ברור. כמו ערים בצורות עד השמיים. ומגדל שמסמל את הכוחנות של השליט שהוא ישלוט וילכד את כולם.

מבחינה חיובית זה דבר טוב שיש משהו באמצע, מרכז את כולם וכולם מאוגדים סביבו. אבל חז"ל אומרים שמי שבנה את זה היה נמרוד. ונמרוד טיפח כוח רודני אדיר. אבל, לצד הכוח הרודני הזה הוא גם פיתח וטיפח כוח אללי עצום.

תרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק, כותב בצורה אגדית "וְנַעֲבֵד לָנָא סִגְדוּ בְּרֵישֵׁיהּ וְנִשְׁוֵי חַרְבָּא בִּידֵהּ וּתְהֵי עַבְדָא לְקִיבְלֵהּ סִדְרֵי קְרָבָא". כלומר, הן ביקשו לשים בראש המגדל אלילות, וגם רצו לשים באליל שבראש המגדל חרב. זה בא לומר יש כאן כוחנות שהיא אלילית.

אל נחשוב רבותי שהאליל הוא רק הפסל שמשתחווים לו. אלא לפעמים האדם עצמו שסוגד לכוחו ומאלץ אחרים להודות בכוח האדם, היא סכנה אמונית, היא השחתה לנפש האדם. היא מקלקלת את החירות של כל פרט אשר אמורה להירמס ולהידרס על ידי שליט כוחני שהופך להיות רודן אלילי. האחדות שהרודן מייצר כפופה לתת לרודן עצמו כוח עצום, לשלוט ללא מיצרים. היא לא גורם מאחד, היא גורם מפלג. כי יש בני אדם מתחילים להיאנק מאותם רמיסת זכויות, ואז מתחילים להתפלג. זה מתנגד, זה מתמרד. ומשום כך, דווקא הדבר אשר אמור היה שם ללכד הופך להיות מפלג. דור הפלגה נפלגו כי הבינו שהרודנות האלילית הזו מסוכנת לפרט, מסוכנת לכל קבוצת בני אדם, ונפוצו על פני כל הארץ.

אשר לחללית הישראלית, היא לא באה מתוך אלילות. היא באה ממקום חיובי של מדע, המדע הוא דבר חיובי מאוד. אבל, השאלה היא איך מסתכלים על ההישגים של המדע.

יש בני אדם שזחה עליהם דעתם, ואז מגיעים לידי תובנה מוטעית מאוד, "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה" (דברים ח). והרי אותם מדענים שהם בעלי ידע עצום שה' חלק מחכמתו להם, בעוד שהם מייצרים מכשירים כאלה, חיי כל אחד ואחד מהם תלוי ברצונו של בורא עולם. על כל נשימה ונשימה. אין להם שום שליטה וביטוח על חייהם. הם מתעלמים כאמור מהסתירה המובנית בחיים, שמצד אחד יש לאנושות כוח עצום והישגים כאלה עצומים. ומצד שני הקיום של האדם עצמו תלוי על בלימה. אין אותו מדען יכול להבטיח את החיים של עצמו, אפילו לרגע אחד בבטחון גמור, אלא תלוי בחסדי שמים.

המדען אשר איננו עובר את הגבול ומתחיל להתגאות בהישגיות, אזי הוא המדען האמיתי. הוא המדען אשר משלב מדע עם אמונה. "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא" (ישעיהו מ).

המדען האמיתי על ידי ההישגים המדעיים מעצים את האמונה. המדען האמיתי לומד להבין על היצורים החיים, על סביבות הקיום השונות שלהם, כדי לפתח טכנולוגיות רפואיות חשובות מאוד. הוא יכול על בסיס הפיתוח והשכלול של החללית הזו לקדם מערכות בטחוניות, אשר יכולות להגן עלינו מפני אוייבים שזוממים עלינו להשמידנו. כלומר, צריך להסתכל מנקודות ראות חיוביות בכל האירוע הזה ואז לבוא ולהודות לבורא עולם. כמו שאומרת הגמ' בברכות בדף נח ע"א "ת"ר הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו חכמי עובדי כוכבים אומר ברוך שנתן מחכמתו לבריותיו (ויש גרסא לבשר ודם). מדע כזה יש להתפלל להצלחתו כדי להגיע להישגים עוד יותר מועילים, ועוד יותר מקדמים, הן ברמת הקיום שלנו, הן ברמת הידיעות שלנו והן ברמת האמונה שלנו.

על כגון זה נאמר, "מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" (הושע יד). צדיקים הללו שעם שכל ישר ועם תובנות נכונות מסתכלים על המבצע הזה באורות חיוביים, זה צדיקים ילכו בם. אבל אם יש בודדים אשר זחה עליהם דעתם ועלולים להגיע לכוחי ועוצם ידי – על זה יגידו פושעים יכשלו בם, זה כישלון אישי שלהם.

ככל שהחברה ובמיוחד התקשורת בימינו תכריז בריש גלי כי זחיחות הדעת פוגעת ברבים מאוד ואסור שתהיה, ככל שהתקשורת מעצימה את העניין האמוני בדבר הזה, זה קידוש ה' גדול לגדולתו וחכמתו של הבורא. אולי השם שבחרו לחללית – 'בראשית' – מאותת לפסוק הראשון בתורה, "בראשית, ברא אלוהים, את השמיים, ואת הארץ", ואנחנו הולכים יותר ויותר לנסות להבין משהו ממשהו, ממה שבורא עולם ברא. כי אפס קצהו נראה וכולו לא נראה, אין אנו יכולים לעמוד על חכמתו של הבורא.

לכן אין להסתייג בשום פנים ואופן מעצם השתתפותנו בחקר החלל. אבל העובדה שאנחנו מתמודדים ומנסים להעפיל ולהבין מחכמת הבורא, זהו דבר שמגדיל ומעצים את האמונה. כך נזכה והקדוש ברוך הוא יהיה בעזרנו שהמבצע הזה יצליח ויגדל ויקדש את שמו יתברך בעולם.