ישיבת ההסדר מעלה אדומים
שלום הרב!
בישיבת ההסדר מעלה אדומים ישנו לימוד מעמיק במשנתו של רבינו יותר מאשר בישיבות אחרות.
התעמקתי מעט והבנתי שלרב שילת ישנן מחלוקות על נוסחי כתביו של רבינו.
אני מאוד רוצה ללמוד ולהעמיק דווקא במשנתו של רבינו, אבל מאוד מאוד יהיה חשוב לי לפי שיטת מארי.
האם מחלוקות אלו קריטיות ללימוד?
כי מעטות הישיבות שככה שמות דגש על לימוד הרמב"ם.
תודה רבה.
ראשית, על הלומד ומלמד משנתו של רבינו, ובדקדקנות, יישר כוחו.
שנית, אכן טוב שתעסוק במשנת רבינו, לפי מארי, כי למארי יש פירושים מקוריים מאוד, ויש בדבריו עדויות על מורשת אבותינו.
לבד מזאת, יש והגירסאות שבכתבי היד שלו שונות, ואולי הן המדויקות יותר, וכן תרגומיו, שהרי מלבד גדלותו בתורה, ובקיאותו הגדולה במשנת רבינו, השפה הערבית היא שפת האם שלו, וכן הוא עסק בה רבות, בתורת הרס"ג, רבינו בחיי, הכוזרי, רבינו ועוד.
תכנים לקריאה נוספת
פסיקת הלכה
לכבוד מורנו ורבנו
רציתי לקבל את דעת הדרת כבודו לענין הנ"ל:
בחור תמני שהנוסח שלו שאמי כך ידוע לו מסבו ושאר משפחתו, וכן כאשר ברר עם שאר קרוביו נאמר לו שקבלתם על פי מה שידוע להם זה לפסוק על פי מרן השו"ע. אך כאשר הבחור הגיע לישיבה והחל ללמוד הלכה עם שת"ז ומאידך למד את משנת רבנו הרמב"ם בהשקפותיו ודעותיו, נטה ליבו לפסוק כרבנו הנשר הגדול הן מפאת יושר מחשבתו של רבנו, הן מכך שראה בחורים שפוסקים לפי משנת רבנו והתרשם מדרכם והן מפני שקשה לו לקבל את פסיקת המרן השו"ע בדברים בהם הכניס דברי קבלה שלא ברורים בהגיון הרציונלי של האדם.
א. האדם יכול לקבל עליו לפסוק כרבנו הרמב"ם?
איזה ספר חיבר הרמבם בהיותו בן 17?
איזה ספר חיבר הרמבם בהיותו בן 17?
תחיית המתים לשיטת הרמב"ם
לכבוד הרב,
הרמב"ם בפירושו למשנה קובע את תחיית המתים כעיקר
באמונה.
לשיטתו תחיית המתים היא מצב זמני ומופת.
1.במשנה תורה שהוא מאוחר לפירוש המשנה, הרמב"ם
האריך רבות בכל ענייני יסודות התורה, שכר ועונש, גאולת
עם ישראל, ולא מצאתי מקום שהרמב"ם הזכיר את תחיית
המתים במשנה תורה.
האם יתכן שהרמב"ם חזר בו?
2.מדוע הרמב"ם מנה דוקא את תחיית המתים כעיקר באמונה?
מה שונה בתחיית המתים מכל שאר המופתים ודברי הנביאים, שהופך
אותה חאחד מ13 עיקרים?
מדוע למשל אמונה בקריעת ים סוף או בירידת המן אינה עיקר עצמאי?
סתירה לכאורה בהרמבם
יורנו רבינו
האם יש סתירה בדברי הרמבם בהלכות תלמוד תורה פרק ג' "כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה...". לבין דבריו בסוף הלכות שמיטין ויובלות, האם חזר בו רבינו ממה שכתב בהלכות ת"ת לאור דבריו בסוף הלכות שמיטין ויובלות, או אין כל קשר בין הדברים ורבינו לא חזר בו.