רוח רעה בנטילת שחרית
שלום לכבוד הרב.
הגמרא בשבת סוף קח תחילת קט מדברת על נטילת ידיים שחרית שלוש פעמים בגלל בת חורין השורה על האדם בלילה.
לשיטת רבינו, האם בת חורין היא רוח רעה ואיך גמרא זו לא נפסקה להלכה?
כי לדעת רבינו אותה סוגיה היא אגדה, וצריך לדעת כיצד לבארה, ומה הם מסריה.
תכנים לקריאה נוספת
מתי מברכים שוב על ראיית נר חנוכה, והאם חוזרים על ״שהחיינו״?
לפי רבנו יש לברך על הדלקת\ ראיית נר חנוכה אף שכבר בירך כל שלא הייתה כוונתו על ההדלקות או הראיות הבאות.
שאלתי היא, האם בלילה הראשון יברך גם שהחיינו אם כבר בירך שהחיינו באותו לילה?
ומה הדין אם בירך שהחיינו בהדלקה ואח"כ ראה, האם יברך שהחיינו כי טרם בירך שהחיינו על הראיה או שכיון שבירך על ההדלקה שוב אינו צריך לברך שהחיינו אלא רק שעשה ניסים?
היוצא בימי ניסן לברך על לבלוב האילנות, מה יברך על ריחות הפריחה?
האם הברכה תהיה: "הנותן ריח טוב בפרות" או "בורא עצי בשמים"?
יצא לשדות לאחר שהוציאו האילנות פרי הראוי לאכילה, האם רשאי עדיין לברך ברכת האילנות?
מהו השיעור המקסימלי של מים שיתערב ביין ועדיין יהיה כשר לקידוש?
שמרי יין שהוסיפו להן מים (תמד), אילו תנאים מוציאים אותו מגדר מים?
מהו המבחן של יין שנתערב במים ע"מ שישאר בגדר יין לקידוש, ברכת הגפן, פסילת המקוה ואיסורי מזבח?
מהו המקור של הפוסקים הדורשים רוב יין בתערובת (יין מזוג) ע"מ שיהיה ראוי לקידוש וברכת הגפן?
מתי מברכים „עוטר ישראל בתפארה” ביחס לכיסוי הראש?
לפני איזה שלב מברכים ברכת עוטר ישראל בתפארה?
כשרות מסעדה
פעם בת שלי וחברותיה קנו פיצה בתחנת דלק שהיתה לה כשרות, וכשהתברר להן שתחנת הדלק פתוחה בשבת, הן זרקו את הפיצה לאשפה, ואני בירכתי אותן.
זמן מה לאחר מכן בת שלי שאלה אותי איך אני אכלתי במסעדה הממוקמת בנתב"ג, שיש לה תעודת כשרות לימי החול, למרות שהיא פתוחה בשבת.
האם זריקת הפיצה היתה מעשה נכון?
האם מותר לאכול במסעדות הנ"ל שבנתב"ג?
נטילת ידיים בסעודה
בס"ד
שלום עליך מארי!
בספר ההלכות של הרב מרדכי אליהו שליט"א(קיצור שולחן ערוך השלם)
בנושא הלכות נטילת ידיים לסעודה
מובא בתוך סימן כ' :" דברים שדרכם להאכל רק ע"י כף כגון לביבות וכיוצ' וכן פרות מרוקחים בדבש
שאין דרכן להאכל אלא ע"י כף ומזלג אינם צריכים נטילת ידיים"!
האמנם!?
מה הטעם של של מורינו הרב מרדכי אליהו שליט"א?
מה שיטתו של רבינו בנושא?
ואם כן אם כך על ה "פתות" לא צריך ליטול ידיים?
תודה רבה.
ברכת המזון, האם סדר הברכות מעכב ויחזור ויברך כאשר דלג על אחת מהן?
הניתן להשוות זאת לדין קורא המגילה למפרע או לדין קורא את ההלל שלא כסדרו שלא יצא י"ח?
האם העובדה שברכת המזון לא נמנתה ברשימת הברכות שהסדר אצלן מעכב מלמדת שאין הסדר מעכב בברהמ"ז?
אם יחזור ויברך, היש לחוש במקרה זה לאיסור ברכות לבטלה ומספק יש להקל ולקבוע שהסדר אינו מעכב?
האם חוזרים על ברכות ההפטרה כשמחליפים קורא שחש ברע?
שלום לכבוד הרב
התפללתי ביום כיפור בבית כנסת שבמהלך קריאת הפטרה
החזן הרגיש ברע וביקש שאחד מהקהל יחליף אותו.
א. האם הראשון היה צריך לחזור על הברכות?
ב.אותו חזן נשאר על ידו וקרא את הפסוק ואת הברכות בסוף.
צורת פת
בספר ברכת משה מופיע:
לחמית - ברכתה מזונות. ואם קבע עליה סעודה - ברכתה המוציא.
השאלות שלי:
א. מדוע, שהרי צורת פת עליו ואיננו שונה כלל ממצה של לפסח, כעין מצה מוקטנת.
ב. האם המוציא מתייחס רק ללחם שאנשים אוכלים אותו כסעודה ולא כנשנוש?
ג. מה יש לו 'צורת פת' לארוחה ומה לא?
ד. מה זה "צורת" פת, האם צורה גיאומטרית, או צורה=מהות, כלומר מאפה שמשתמשים בו כמו פת?
ברכה
לק"י לכבוד הרב שלום וברכה! אני עובדת במקום מסויים ששם אין לי כ"כ זמן לאכול באופן מסודר. לכן אינני לוקחת כריך המצריך נטילת ידיים וברכת המזון אלא דברים שברכתם מזונות (בורקס, רוגלך, עוגיות וכיוצ"ב), ואותם אני אוכלת תוך כדי עבודה. השאלה שלי: האם זה נחשב קביעת סעודה, המחייבת בכל מקרה בנט"י וברהמ"ז? ומה הדין אם אני לא אוכלת את כולם בבת אחת אלא לדוגמא בורקס אחד בשעה? ואיזו ברכה אחרונה עלי לברך?
תודה רבה מראש!