ימי הזיכרון ויום העצמאות כימים מכוננים למימוש החזון היהודי
מתוך עיון בפרשיות השבוע סדר טהרה - תזריע מצורע ופרשיות אחרי מות קדושים
האם מותר לבן ללכת עם שרשרת של מגן דוד????
איני רואה מקום לאסור.
מתוך עיון בפרשיות השבוע סדר טהרה - תזריע מצורע ופרשיות אחרי מות קדושים
לק"י לכבוד הרה"ג רצון ב"ר יוסף ערוסי הלוי
1. מה נהג מארי לעשות ביום העצמאות, האם אמר הלל, תחנון ומה לגבי התפילה לשלום ישראל שרשום שם ..."מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתינו"... איך התייחס לכך מארי?
2. מה דעת מארי לגבי חב"ד ולגבי הרבי מחב"ד שלטענתם הוא מלך המשיח וצריך ללכת לפיו, הם מביאים ראיות מהרמב"ם (הלכות נביא) וטוענים שהרבי הוא משה רבינו של הדור?
תודה רבה על עזרתך. ש - ד' יאריך ימיך בטוב ושנותיך בנעימים .
לכבוד הרב שלום רב,
רציתי לדעת אם קים איסור לעמוד בצפירה משום "חוקות הגויים" והאם עלינו לעמוד גם כאשר אנו באמצע לימוד תורה אהד
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
1. כת"ר בהלכות חנוכה (ג ו) "ולא תקנו הלל בפורים, שקריאת המגילה היא ההלל". וכתב שם מורנו הרב יוסף קאפח שפרוש (מגלה יד א) "קריאתה זו הלילא" הוא שחז"ל לא תקנו בפורים קריאת הלל, מפני שלהוספת קריאת הלל נצרכת סמכות נבואית. אך לכאורה אפשר לומר שכונת רבנו שלא תקנו הלל בפורים מפני שכבר קריאת המגילה היא ההלל, ואין צורך לומר הלל, ועוד שבקריאת מגלה יש פרסומי נסא, משא"כ בהלל. ואת הגמרא בשבת (קיח
השיעור הוא חלק מסדרת שיעורי השקפה בין הכוזרי לרמב"ם.
הרמב"ם מתייחס למושג קדושה במובנו ההלכתי ופחות כמושג רוחני.
לעומתו ריה"ל מתייחס לקדושתה העצמית של הארץ כמושג רוחני ובלשונו הפיוטית מתייחס אל הארץ כאישיות.
בשיעור נלמד חלקים מפיוטו המפורסם של ריה"ל "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך"
שלום לכבוד הרב הגאון
מהם התנאים המחייבים אמירת הלל על נס שאירע לכלל ישראל?
[שאלתי מבחינת התנאים ולא מבחינת הסמכות שיכולה לקבוע אמירת הלל]
רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית, הרב רצון ערוסי, קורא בראיון לערוץ 7 להקים גוף "על פוליטי" שיפקח על עבודת החקיקה של חברי הכנסת.
האם נכון בכלל לקבוע יום שבו נחגוג את עצמאותינו כמדינה שהרי עם ישראל כבר הוגלה בכמה גלויות ולא נקבע אף יום שכזה ואף לאחר כניסת בנ"י לארץ בימי יהושוע. ( כמובן שיש לשמוח על כך ולהודות לה' כל השנה על כך ועל כל דבר.) שהרי יש בחגי ישראל ובמצוות רבות קשר לארצנו ובמיוחד בפסח שבו אנו חוגגים את חרותינו. לכן אני מהרהר אם יש צורך בכלל להוסיף עוד יום (שלא לדבר על בעיתיות אמירת הלל ועוד בברכה) יש לציין שהנני בחור דתי ציוני בוגר ישיבת הסדר.
שלום הרב.
קראתי בתשובות הרב שיהודי תימן (הנוהגים כמו מארי) לא נהגו לקרוא הלל ביום העצמאות כי רק נביאים או סנהדרין יכולים לקבוע הלל.
שאלתי היא מה לעניין חנוכה? שהוא נקבע לאחר תקופת הנביאים והסנהדרין אך אנו אומרים בו הלל?