א. כן, כי אם יש בשפתון דבר אסור באכילה, שלא נתבטל בתערובת של השפתון, ומאחר והשפתון לא נפסל מאכילת כלב, שהרי האישה שמשתמשת בשפתון, לא נמנעת מלעשות כן, למרות שיש ולשונה בא במגע עם שפיה, שעליהן השפתון. ומגע כזה הוא אסור, שמא יהיה במגע זה ממש.
1. ב. אם השפתיים נקיות, ויש להניח שכך, הרי בשפתון אין משהו מן הבשר או מן החלב. ובלאו הכי מדובר באדם, שנוהג כהלכה, דהיינו שאינו אוכל חלב אחרי בשר, רק לאחר כשש שעות. ובשר אחרי חלב, רק אחרי שקינח פיו, ואכל לחם יבש תחילה.
2. לדבר במקלחת דברים שאין בהם צורך הקילוח, אסור. כי הדבר לא נעים, שאם מתקלח ומדבר עם זולתו. וכן יודעים שהוא במקלחת. אבל עצם הדיבור בלשון הקודש, לצורך חול ולצורך הקילוח - מותר.
3. מאחר ולא ידעת שהנהגה כזו אינה מנהג אבותייך, ומאחר והנך מעוניין לנהוג לפי מנהג אבותיך, הנהגתך היתה בטעות יסודה, משום שחשבת שזהו הדין - ואינו כן. וקבלה בטעות אינה קבלה. כל שכן לא קיבלת.