השלמת פסוקי בזימרה
כידוע בש"ע, שאדם שמגיע מאוחר לתפילה יש באפשרותו לדלג על מזמורים כדי להגיע לישתבח עם הציבור. האם הוא צריך להשלים אח"כ את מה שדילג?, א"כ מה המקור לכך.
שלום כבוד הרב.. ברצוני לדעת האם אני חייב לכרוע 5 פעמים בקדיש או לא.. בכבוד רב מתן
לא. רבינו לא זכר את הכריעות, ורס"ג כן. והעושה כרס"ג לא הפסיד. וכן אני נוהג.
כידוע בש"ע, שאדם שמגיע מאוחר לתפילה יש באפשרותו לדלג על מזמורים כדי להגיע לישתבח עם הציבור. האם הוא צריך להשלים אח"כ את מה שדילג?, א"כ מה המקור לכך.
שלום הרב.
אני מתפלל שחרית במהלך השבוע במניין ספרדי [אין לנו בתימני מניין בחול]
אני נוהג להתפלל בסידור של הרב צוברי זצ"ל. בימים שני וחמישי הספרדים נופלים על פניהם בתחילת התחנון. אנחנו כמו הבלאדי בסוף. האם להמשיך כמנהג אבותינו, או לעשות נפילת אפיים יחד עם הציבור, כדי שלא לפרוש מהציבור?
שלום כבוד הרב! האם יהודי תימן נוהגים כמו הרמב"ם שכתב (לפי מה שזכור לי)שמנהג פשוט בספרד ובשנער שבעל קרי ירחץ כל גופו לפני התפילה?
האם כשמתפללים ביחד נחשב תפילת ציבור למרות שמתפללים בלחש?
האם במקרה זה יצטרף מיד עם הציבור או עדיף שיתחיל להתפלל כיחיד ועלול להפסיד את הקדושה?
האם יחיד חייב לומר קדושה בנפרד או רק עונה הקדושה בהמשך לש"צ?
היש דרגות בתפילת הציבור וא"כ כיצד ישפיע על דינו של המאחר?
האם לפי רבינו צריך לספור 3 שעות זמניות משעלה עמוד השחר, או שסופרים 3 שעות משיבדיל בין ירוק לכרתי (כמו שהמשנה אומרת שהוא ד"א גם זמן טלית ותפילין)?
האם הם נחשבים גדר ציבור ואיך ש"צ לא ראוי (קטיגור) נעשה ראוי (סניגור)?
הגיע לבית הכנסת של יראי שמים יהודי מחלל שבת בפרהסיה, כיצד ינהגו בו?
האם רשאים להתעלם מציבור שכזה תוך דחיקתם לזרועות הרפורמים?
גדרי תפילה בציבור- קדיש, קדושה, דין הפורס על שמע, דין אמירת "ברכו" וקדושה.
מקורות: גמרא, מגילה, דף כג ע"ב – כד ע"א. משנה תורה להרמב"ם, הל' תפילה.
לכת"ר בחוק לישראל של היום בהר יום ד' בהלכות הרמב"ם בסוף (תפלה פ"ד) "לפיכך הבא מן הדרך עיף או מצר אסור לו להתפלל עד שתתישב דעתו - אמרו חכמים ישהה שלושה ימים עד שינוח ותתקרר דעתו ואחר כך יתפלל" יש לזה נפקא מינה גם לימינו? כמו אדם שחזר משהות ממושכת בחו"ל שהשעות הפוכות שם ויש לו ג'ט לג? ואז לא מתפלל עד שמתרגל לשעות? או שהרמב"ם וחכמים כיוונו אחרת? יסביר כת"ר מה הפשט הנכון של האיסור
תודה
מהי טעם ההוראה של מהרי"ץ (ליהודי תימן) שאין חוזר ומברך ואף אם גלל לדף אחר?
הניתן להשוות ברכות התורה לברכות הנהנין או אף לברכות המצוות?
טעו כלל הציבור בכגון זה, האם במקרה זה יחזור ויברך?