בין אם אני נוסע כשיעור, וכל שכן כשלא, אני לעולם מתפלל כבן עזאי. בצאתי מן המקום אני מתפלל "שה' יוציאני לשלום". כשיצאתי מן המקום אני מודה לה' "שהוציאנו לשלום", ומתפלל "שיגיעני למקום חפצי בשלום". וכשאני מגיע למקום חפצי אני מדה לה' "שהגיעני למקום חפצי לשלום". וכן גם לחזור. ולעולם בלי חתימה "בא"י שומע התפילה". וכך יש לעודד כולם לנהוג כן. ובמיוחד בעת הזאת, שיש סכנות חמורות בדרכים, תאונות, או מעשי טבח של רוצחים אכזריים, לפעול לפי דברי הרמב"ם, שלעולם יצווח על העתיד ויודה על העבר.