תפילה (בקשה) בסיום קריאת הזוהר

שלום לרב
ידוע מנהג עולי תימן לקרוא את מזמורי התפילה, קריאת ההלל וקריאת שמע כל הציבור ביחד בקול רם. השאלה שלי היא כך: כשאדם קורא עם כל הציבור במקהלה את המזמורים וכשהוא זקוק להפסיק מדי פעם כדי לנשום ובינתיים הציבור ממשיך לקרוא את המזמורים. האם צריך להשלים את המילים שהחסיר או שממשיך אתם מהיכן שהם הגיעו? והאם גם כאן יש דין של שומע כקורא? אשמח אם הרב יתייחס למזמורים, לקריאת ההלל ולקריאת שמע.
תודה רבה לכבוד הרב ושלום.

ערב טוב!! בזמן האחרון אני בס"ד מצליחה להתפלל בדבקות ובאמונה וזה מאוד משמח וחשוב לי.
1. אבל איך שומרים שה"שיא" הזה ישמר כל הזמן?
2. איך אפשר להבין את כל משמעות התפילה? הרי יש המון פרקים ופסוקים שלצערי קטונתי מלהבין, כיוון שחכמים כיוונו לדעת גדולים. וכידוע שלא מבינים משו בתפילה - אז פשוט קוראים בלי כוונה. ו"תפילה ללא כוונה כמו גוף ללא נשמה"
3. מה חובת התפילה לגבי נשים? רק שחרית? המון תודות

בס"ד כבוד הרב שאלתי היא בנושא תפילת שחרית בבוקר בשבוע.
א. אני נוסע להתפלל בעיר אחרת משך הנסיעה הוא כעשר דקות האם אני יכול בדרך כדי לא לאחר את המניין להתחיל את הזמירות בלי טלית ותפילין עד ישתבח וכאשר אגיע לבית הכנסת אניח תפילין ואצטרף למניין.

שלום רב!
לפעמים יוצא לי לקום בבוקר סמוך מאד לסוף זמן קריאת שמע כך שאיני יכול להספיק לנסוע לבית הכנסת להתפלל במניין. מה עלי לעשות? האם קריאת שמע של ברכות השחר מספיקה ע"מ לפתור זאת (כמובן שלאחר מכן אגיד קריאת שמע עם תפילין אך זה יהיה לאחר סוף הזמן)?

בבית ספרנו מחנכות של כיתה א' רוצות במסיבת הסידור שהבנות יברכו את ברכת התורה. האם הדבר מותר? כמו כן הן רוצות לקרא בתורה. האם הדבר מותר? כמו כן הן רוצו להביא ספר תורה למקום האם יש תנאים מיוחדים?

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, ביום שבת הבעל קורא קרא את הפסוק "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי, תִּקַּח - לָהּ שְׁתֵּי תֹרִים, אוֹ שְׁנֵי, בְּנֵי יוֹנָה וְהֵבִיאָה אוֹתָם אֶל - הַכֹּהֵן, אֶל - פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד." והוציא את ה"הא" האחרונה שבתיבה "וְהֵבִיאָה" במפיק ברור ביותר. הוא חשב שאין בכך שינוי משמעות ולא קרא שוב אותו פסוק. אני פגשתי אותו מאוחר יותר והסברתי לא שמקריאתו השתמע שמישהו הביא קרבן אחד בעוד בתורה מדובר באישה המביאה את קרבנותיה. ז"א שבקריאתו השתנע משמעות הפסוק לחלוטין. האם כבוד מארי מסכים עימי ויהיה צורך לשוב ולקרוא אותם פסוקים בשבת הבאה לפני תחילת פרשת השבוע?

מארי, שאלה גדולה לי אליך. נאמר החובות הלבבות שער הביטחון ספ"ז: "יקבל ברצון מה שגזר ה' לו ועליו... ולא יתאווה לזולת מה שבחר לו ה'. ותמיהתי - הרי אדם החושב כציטוט דלעיל, לא יבקש מה' דבר (רק הודיות), ומתוך חומרה אתה מביא לקולא. כי חיבורו עם ה' ידוקק, כי הוא פחות יתפלל. ועוד, יש מצווה להריע בשעת צרה ולבקש רחמים. ועוד, דוד המלך במעלתו הרמה, התלונן והתחנן רבות לישועה ממצביו. ועוד, מה יכוון הבוטח בתפילתו? (רפאנו, ברכנו) ועוד, ה' התאווה לתפילותיהם של האבות והאימהות, ולכן עקר האמהות. אמרתי אחכמה והיא נסתרה ממני...