עליית כהן, לוי, וישראל לתורה
הרב ערוסי שלום!
1. האם מותר לכתחילה להעלות לוי לקרוא "שני" כאשר אין כהן?
2. אני יודע שישנם הנוהגים שלא להעלות לוי ל"שני" כאשר אין כהן, האם כך הוא מנהגינו?
1. אסור.
2. לא. ואין לנהוג כן.
תכנים לקריאה נוספת
קריאה בספר תורה בעמידה או בשכיבה
בבית הכנסת שלנו מתפללים בנוסח אחיד (אשכנזי) ספרי התורה אשכנזיים שני עצי חיים עם מעיל לאחרונה תרם חבר ספרדי לבית הכנסת ספר תורה ספרדי בתוך ארגז השאלות א) כיצד לקרא בספר בעמידה או בשכיבה כמו שאנו קוראים בשאר הספרים או שזה לא משנה ולקרא לפי הנוחות של בעל הקורא
ב) מה לגבי ההגבהה והגלילה שאנו נוהגים שבסוף קריאת התורה יש מגביה ויש גולל לעשות הגבהה לפני הקריאה כמו הספרדים, אחרי הקריאה כמנהגינו ומה עם הגולל האם ניתן לתת לו תפקיד
הפסקת תפילה לקדיש
שלום לכבוד הרב!
האם זה נכון כי אם אני שומע קדיש אני חייב להפסיק היכן שאני ולענות לקדיש? אם כן - אשמח לקבל פירוט מתי ובאיזה מצב אסור/מותר?
תודה.
תפילת שחרית במניין פועלים
אני מתפלל תפילת שחרית במניין פועלים כל יום בשעה 5:30 בבוקר, בימים אלה שעה זו מוקדמת מעלות השחר. האם מותר להניח תפילין לפני עלות השחר כמובן ללא ברכה?
מניין רחוב
עשרה שהצטרפו למניין ברחוב כל אדם על סף חצרו וכולם בשטח של 30 מטרים סך הכל. האם נחשבים מניין ויכולים לומר קדיש וקדושה?
מי שהיה ניעור כל הלילה, האם חייב בברכות התורה לאחר עלות השחר?
וכבר פשט המנהג, שהרמב"ם כינהו טעות, לברך ברכות השחר בביהכ"נ שלא סמוך לעשייתן. כיצד התייחסו לכך המקובלים? היש קשר בין ברכות התורה לברכות השחר ומדוע איננו מברכים שוב ושוב כשלומדים תורה כמו עיטוף בטלית או הנחת תפילין? מהו המבחן הקובע לתחולה חדשה של מצוות לימוד תורה, המעבר מהלילה ליום הבא או שינתו של האדם בלילה וקומו למחרתו?
מתפלל שקונה עליה לתורה אך מגיע לסוף התפילה
אני פונה בשם ועד מתפללי בית הכנסת ביישוב.
כיצד עלינו לנהוג עם מתפלל שקונה עליה לתורה בשבת, אך מגיע לבית הכנסת בסוף תפילת שחרית או בקריאת התורה?
האם יכול / ראוי שיקום ויברך את המברך שקנה?
אציין שחלק מהציבור מרגיש חוסר נוחות עם העניין.
תפילה עם אשכנזים
שלום לכבוד הרב.
לפעמים קורה שאני לא מצליח לקום מוקדם לתפילה, ואז אני הולך לבית הכנסת הגדול ששם יש מניינים עד הרבה יותר מאוחר, כמה פעם שהייתי שם לא היה "בעל קורא", ואז כמובן שאלו יש פה מישהו תימני? בלית ברירה עלית לקרוא, השאלה שלי היא, האם למרות שהם בקשו ממני והם יודעים שאני יקרא בתימנית, מותר לי או אולי אני אפילו חייב, לקרוא בעיברית את המילים אבל עם מנגינה תימנית, כדי שכולם יבינו, או שעלי לקרוא בתימנית כרגיל?
תודה מראש וכל טוב.
בבירור הבנת דבריך 2
"אני בדעה, שכל פסוק מן התורה, שנאמר במסגרת התפילה, יש לו דין של תפילה, ולא דין של מקרא. ומותר לקראו בעל פה, כדין תפילה. והטעם שלא קראו בטעמים, כדי לתת לקריאה אופי של ריצוי דברים לפני המקום. כיוצא בדבר, פסוקי מקרא, שאנו אומרים בדרשות שלנו, יש להם דין של תורה שבעל פה ולא דין קריאת מקרא. ורק בקריאת מקרא לצורך קריאה בס"ת, אסור לקרוא בעל פה. " זהו ציטוט דבריך. אם כן ילמדנו רבינו מדוע בכל הש"ס ובמדרשים מציינים חצי פסוק ומסיימים ב "וגו' " ?
סדר היום אחרי מוסף
שלום למארי ערוסי, רבנו פוסק בספ"ט של הל' תפילה, שבר"ח צריך לומר את סדר היום רק אחרי מוסף. אני מתפלל בבית כנסת שלא נוהגים כך. האם לקרוא כמותם את סדר היום בין קריאת התורה למוסף, או שעליי לא לקרוא עימם אלא לאמרו אחר מוסף?