רוח הקודש
לכבוד הרב הרמב"ם במורה נבוכים חלק ב פרק מה מתאר את מדרגות הנבואה ורוה"ק. ישנה מדרגה ב שהיא מדרגת המדברים ברוה"ק כדוד המלך, שלמה ודניאל.
1. האם מדרגה זאת זהה למה שאמרו חז"ל בבבא בתרא יב שנבואה ניתנה לחכמים?
2. האם במדרגה זאת יכולות להיות טעויות?
3. האם הדברים שאומרים אותם האנשים שהגיעו למדרגה זאת נאמרים מחכמתם? האם דוד המלך יכל לכתוב בתהלים דבר שהוא בעצמו לא יודע? האם יש קשר כלשהו בין חכמתו ורגשותיו של המדבר לבין דבריו או שזה דבר ה' נטו? נביא למשל מעביר חזיון שהוא דבר ה' ללא קשר לחכמתו או לרגשותיו
בהקדמתו לפרוש המשנה אומר הרמב"ם שמעמד הנביא "בעיון ובדין ובחקירה בדיני התורה הרי הוא כשאר החכמים הדומים לו שאינם נביאים". ואם כך לנביא שנמצא במעלה האחת עשרה (מו"נ ב, מה) אין עדיפות על חכם בדברים אלו, עאכ"ו החכם שמדבר ברוה"ק, שלפי הרמב"ם נמצא במעלה השניה.
תכנים לקריאה נוספת
פירוש הרמב"ם למשנה - הקדמה למסכת אבות - שמונה פרקים 06
תשובת הרמב"ם לתלמידו יוסף בן יהודה בענין קץ קצוב לחיים
חלום
שלום לכבוד הרב, חלמתי על צדיק שאמר לי שיש לי נשמה של רשע וצדיק, ואני צריך לדחוק את הנשמה של הרשע, ולקרב את הנשמה של הצדיק, והוא אמר לי שהנשמה של הצדיק זה אחימלך, ונשמה של הרשע זה הבל, ואני הסייחסתי לכל הענין הזה בספקנות, כי איך אפשר שיהיה לאדם שני נשמות, אבל אחרי תקופה פתחתי את הזוהר באופן אקראי, וביקשתי מהשם שיפתח לי במקום ששייך אלי, ואז נפתח לי שהזוהר כותב שמנשמות הבל וקין יוצאות נשמות של צדיקים ורשעים לכל העולם, ולפי זה אני חושב שאולי החלום כן נכון, כי איזה סיכוי יש שאחלום על דבר שמעולם לא חשבתי, וגם לא ידעתי, השאלה שלי מה אני צריך לעשות בעקבות זה?
טעמים ופשט
שלום לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א.
ברצוני לשאול שאלה הנוגעת להבנת פשט הכתוב בתורה שבכתב.
בפסוק בראשית ברא ראיתי פירושים על ידי גדולי המפרשים בעם ישראל המפרשים את המילה בראשית כסמוכה למילה ברא. והתקשיתי כיצד אפשר כך אם הרי יש לנו מסורת של טעמים ממשה רבינו שיש טעם מפסיק של טפחא בין המילה בראשית למילה ברא. מדוע לא התייחסו לכך בפירושם? האם זה לא מעיד על כך שהמילה בראשית איננה סמוכה והיא צריכה להתפרש על פי הפשט באופן אחר למשל בראשונה או בתחילה?