האם רשאים אבלים לטבול או לרחוץ סמוך לליל הכיפורים שחל תוך ה"שבעה"?
בנסיבות שיחולו שני מועדים קרובים, האם לשיטת הרמב"ם יתבטלו גם דיני ה"שבעה" וגם דיני ה"שלושים" ?
כתבת בתשובתך לשלוח כן אבל לא לקבל. ומה נעשה האבא בשנת אבל האם גם אז לא נקבל כשיש עוד אשה וילדים בבית. האם זו דעת הרמב"ם ומהיכן לומדים זאת
לפי מיטב זכרוני, לא כתבתי שלא לקבל, אלא לנוהגים לא לשלוח לאבלים, מנות, כדי לא להרבות שמחה. אבל אין איסור לא לקבל אלא לכל היותר, רשאי הוא שלא לקבל אם חושש הוא מפני ריבוי שמחה, או שחושש הוא שמא יראה כמי שמזלזל בכבוד אביו או אמו ע"ה. ואשר לשאלתך, היא לא מנוסחת היטב, או לא נדפסה נכון, ולכן לא הבנתי אותה. אבל גם אם אבי המשפחה באבל על אביו או אמו ע"ה, רשאים אחרים לשלוח מנות לאשת האבל, או לילדיו, כי הם אינם אבלים. רבינו לא זכר דבר מכל העניינים הללו, ולכן הדבר פשוט שאבל חייב במשלוח מנות, ובודאי במתנות לאביונים. ואפילו משתה פורים, רק לא בהוללות, אלא בהודאה לה' יתברך.