לכבוד הרב ישנו בחב"ד מנהג מאוד נפוץ של שאילת שאלות באגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש. אגרות הקודש הינם סדרה של כ 20 ספרים שכוללים תשובות ומכתבים שהשיב הרבי מחב"ד לאנשים בכל התחומים. כיום, אדם שיש לו שאלה או שמעוניין בברכה, כותב מכתב לרבי מחב"ד, במכתב הוא מציין את השאלה או את הבקשה שלו, לעיתים נוהגים לצרף החלטה טובה למכתב, מקפל, מכניס באופן אקראי לאחד מכרכי האגרות קודש ופותח איפה שזה יצא. לאחר שהוא פותח את הספר בעמוד שיצא הוא קורא את התשובה ורואה אותה כתשובה של הרבי מליובאוויטש. ולעיתים רבות מתקבלת תשובה שממש מתאימה לשאלה ולאדם ששואל ויש ים של סיפורי ניסים ומופתים על האגרות קודש. כיום זהו מנהג מאוד מאוד נפוץ ויש חסידים שבכל שאלה הכי קטנה שיש ישר פותחים אגרות קודש ופועלים על פי התשובה. פשוט לא זזים בלי זה. ממש שואלים בזה כמו באורים ותומים. ברחבי העולם הוקמו מרכזי אגרות קודש רבים וגם באינטרנט. ובכל אופן לפחות את השאלות הכבדות של החיים כגון מתי להתחתן ועם מי, במה לעבוד, איפה לגור וכו' רבים שואלים באגרות קודש ולא סרים מהתשובה שיוצאת ימין ושמאל. אינני יודע מה מקור המנהג הזה, אבל נראה שמקורו ברבי בעצמו. חסידים לא היו ממציאים מנהג מדעתם. בכל אופן חסידים רואים את אגרות הקודש כאורים ותומים ממש, וזה בעקבות רבבות של סיפורי מופתים וניסים. לאחרונה מצאתי מקור להנהגות מסוג זה בגמרא חולין צה: שם מסופר על אמוראים שהיו פותחים באקראי בספרים, שואלים תינוק איזה פסוק למד ופועלים לפי זה וכו'. והשאלה שלי היא:
1. במידה ויצא לי כמה פעמים לשאול שאלות באגרות קודש, וקיבלתי תשובות מסוימות, האם אני חייב לפעול על פיהן? כגון במידה ושאלתי באגרות שאלה לגבי בעייה שיש לי, או ביקשתי ברכה, והרבי בתור תשובה כתב לי שאני צריך להתחתן, ואני לא מרגיש מוכן לחתונה, האם זה מחייב אותי להתחתן? או אפילו אם אין חיוב ממש, האם זה אומר בהכרח שרצון ה' שאני יתחתן?
2. וכן אותה שאלה לגבי מקרה ששאלתי שאלה וקיבלתי תשובה שמתאימה לשאלה ששאלתי ורואים פה ממש השגחה פרטית. כגון אם פלוני שאל את הרבי האם לעזוב את העבודה, ובתור תשובה היה כתוב לו שלא יעזוב את מקום העבודה, האם הוא מחוייב לא לעזוב את מקום העבודה? האם ראוי שישאר במקום עבודתו גם אם יש לו עבודה יותר טובה?