הלל ותחנון
שלום לרב
לאור הוראתו ההלכתית של מהרי"ק שלא לאמר הלל
מה לעשות במניין שאומרים הלל
במנחה כנראה שאתפלל במניין חרדי שאומרים תחנון האם יש בעיה לאמר איתם תחנון
תודה מראש
עמיאל
לרב שלום! ברצוני לשאול שתי שאלות.
1. אני עובד כמאבטח, האם ברגע שאני מבצע פעולה שהיא בניגוד לכללים שדורשים ממני, אך מופעל שיקול דעת מצידי האם זה אסור? כמובן שאני לא פוגע חס וחלילה באף אחד או מפסיד את בעל הבית? (כגון אכילה בעמדה,...)
2. האם כאשר אני מתפלל תפילת עמידה ועולים מולי בקשר מס' פעמים והדבר מסיח את דעתי מהתפילה, האם מותר להפסיק את התפילה ולענות, ולאחר מכן להמשיך בתפילה במקום בו הפסקתי?
1. אין לסטות מן הכללים, כך בכל עובד. כל שכן במאבטח, שמוות וחיים תלויים בו.
2. המאבטח צריך להיות עירני ומוכן לכל. ואין לו להתפלל בעת תפקידו כלל. עליו להתפלל לפני התחלת תפקידו, או לאחר מכן. ואם זמנים אלו הם מחוץ לזמני התפילות, ימצא הסדר, שמישהו ימלא מקומו, לזמן קצר, שבו יתפלל תפילה קצרה, תפילת שמונה עשרה.
שלום לרב
לאור הוראתו ההלכתית של מהרי"ק שלא לאמר הלל
מה לעשות במניין שאומרים הלל
במנחה כנראה שאתפלל במניין חרדי שאומרים תחנון האם יש בעיה לאמר איתם תחנון
תודה מראש
עמיאל
לק"י לכבוד מוהר"ר ערוסי הי"ו שלום רב, לאחרונה התחלתי להתפלל בבית כנסת תימני בנוסח בלדי (נוסח משפחתי הוא שאמי אך בית הכנסת הבלדי מתאים לי מבחינת נגישות) ושם נוהגים להתפלל מוסף של שבת וכן מנחה ללא תפילת לחש אלא תפילת חזרה בלבד.... האם בזמן שמתפלל הש"ץ את תפילת החזרה מותר לקרוא איתו מילה במילה את הברכות או רק להקשיב לברכות ולומר אמן... חששי הוא שאם אני אומר איתו את הברכות יש כאן הפסק שהרי במהלך חזרת התפילה אומרים קדושה וכן ברכת כהנים במוסף.... לעומת זאת אם אני רק עונה אמן אני לא ממש מרגיש שהתפללתי היות ולפי הנוסח השאמי (וכן הספרדי) אליהם אני רגיל, יש תפילת לחש לפני החזרה....
בס"ד
שלום וברכה לכבוד הרב,
את ברכת השכיבנו בתפילת ערבית של חול אנו נוהגים לחתום, כפי סדר התפילות של רבנו "בא"י המולך בכבודו חי וקיים תמיד, ימלוך לעולם ועד אמן".
לעיתים במניין התימני בו אני מתפלל, עולה חזן שמסיים "בא"י שומר עמו ישראל לעד אמן" וישר עובר לחצי קדיש.
במקרה כזה, האם מותר לחתום כמו החזן "בא"י שומר עמו ישראל לעד אמן" וללא המשך הברכה?
בתודה מראש, ינון.
שלום לכבוד הרב הי"ו ראיתי שהרב כתב תשובה שהמנהג הוא שלא עומדים בי"ג מידות של רחמים בטוח שיש אסמכתא לזה האם הרב יכול לכתוב לי היכן זה כתוב. בברכת התורה
לכבוד מורינו ורבינו הרב הגאון רצון ערוסי שליט''א
ברצוני 2 שאלות שנוגעות לתפילת העמידה:
א. תפילת העמידה מונה 19 ברכות וכולם אומרים תפילת 18 מה נכון להגיד תפילת שמונה עשרה או תשע עשרה?
ב. תפילת העמידה היא תפילה אישית עצמית(במיקרה שלא מתפללים כתקנת הרמב''ם תפילה אחת)אז מדוע אומרים את התפילה ברבים?עוד שהתפילה היא בלחש!
כוונתי כדוגמא אני יביא למה אומרים רפאנו ולא רפאני או למה אומרים סלח לנו ולא סלח לי וכיוצא בזה....
...מצטער מראש על טיפשותי אך לא הביישן למד...
מהו הסיכון, לפי גדולי ישראל והרמב"ם בתוכם, בתפילות שהפניה לקב"ה הינה באמצעות מתווכים?
האם בהשתטחות על קברי אבות מתכוונים שיתפללו עלינו או להיעזר בזכות אבות כנאמר: "אלודי אברהם"?
כיצד ניתן מחד, לבקש מהנפטר שיהיה מליץ יושר עבור החיים ומאידך לבקש עליו רחמים בדינו?
שלום לרב האם שליח ציבור שפותח ומברך המהולל בשחרית חייב להיות זה שאומר ישתבח? מה דעת מהריץ? מה דעת הרמב"ם אשמח אם הרב יפנה אותי למקורות
תודה
לק"י
שלום כבוד הרב,
א. כתב רבינו שהאוכל וידיו לוטות אינו צריך נטילת ידיים. האם אותו הדין תקף לתפילה והמתפלל וידיו לוטות אינו חייב נטילה לפני התפילה?
ב. כתב רבינו בהלכות תפילה: "המתפלל כורע חמש כריעות בכל תפילה ותפילה" ובהמשך כתב: "כריעה האמורה בכל מקום, על הברכיים". מדוע איננו כורעים כפסיקת הרמב"ם?
ג. כתב רבינו: "קידה, על אפיים; השתחוויה--זה פישוט ידיים ורגליים, עד שנמצא מוטל על פניו על הארץ." ובהמשך: "כשהוא עושה נפילת פנים אחר תפילה, יש מי שהוא עושה קידה, ויש מי שהוא עושה השתחוויה; ואסור לעשות השתחוויה על האבנים אלא במקדש...". מנדוע איננו נוהגים כך?
כיצד מגדירים גדול מחבירו להקדים לשמש כשליח ציבור?
שלום לכבוד הרב שליט"א.
רציתי לשתף את כבוד הרב,
בדבר שמאוד מציק וקשה לי. יש מצוות שאני מקפיד עליהם כמו:תפילין, שבת, כשרות, קובע עיתים לתורה, לא מתגלח בסכין... יש דבר שמאוד קשה לי!!! אני לא מתפלל בכל יום, רק בשבתות וחגים. (בכל זאת צריכים לדבר עם הקב"ה) אני רוצה לדבר עם הקב"ה כל יום, אבל התפילה מייאשת אותי. התפילה ארוכה ומייגעת. אני לא מתפלל מתוך שמחה, לעומת מצוות אחרות שאני שמח בהם מאוד. בספר החינוך כתוב על מצות התפילה:"נוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. והעובר על זה ועמד יום ולילה בלא תפילה כלל - בטל עשה זה כדעת הרמב"ם". כואב לי על שני דברים: