בית הכנסת

שלום לכבוד הרב,
פעם שמעתי, כי בתפילת שמונה - עשרה צריך להתפלל כשרק השפתיים נעות מבלי להשמיע קול, כשם שהתפללה חנה. האם יש לקרוא את המילים בחיתוך בשפתיים בלבד, או שמא מותר לי להשמיע לעצמי מעט את מה שאני קורא ללא קול ממש, אלא רק בדרך לחישה? חשוב לציין, כי עד היום התפללתי בלחישה, והשמעתי לעצמי את התפילה, ואני מרגיש כי הדבר עוזר לי להתכוון יותר.

מדוע אין מזכירים יעלה ויבוא בתפילת מוסף של החגים?

מה הטעם שחלק או כלל ממנהג השאמי אינם מתרגמים את התוכחה?

ידוע לי דברי המהרי"ץ בעץ חיים, שכתב, וכן המנהג (פשוט) לתרגם, ומחדש שלא רצו לתרגם הקללות בטעות, אבל מהרי"ץ לא הבין את הטעם למה לא תרגמו.

וכן מורי שמעון צאלח כתב שצריך לתרגם את התוכחה ולא הביא טעם לדבר.

רציתי לציין שלפני שנים רבות שמעתי מזקן, שהתפלל בביכנ"ס אלואסטא שבתימן (ששם לא תרגמו את התוכחה), שלפני זמן המהרי"ץ, כן תרגמו את התוכחה, אך קרה מקרה, שילד תרגם (יככה ה') במקום לומר (יִשחנך), הילד אמר יו"ד בפתח. בפעם הראשונה החזירו את הילד, בפעם השנייה קרא בטעותו.

לכבוד הרב האם רצוי לדלג על הקטע בכתר מלכות שבו רשב"ג מייחס כוחות לגרמי השמים הואיל ולדעת רבנו כל זה שרש עבודה זרה (האסטרולוגיה) ויש בזה (למי שעושה מעשה לפי הדברים האלה) מצות לא תעשה משום לא תעוננו? ויתרה מזו, ביחס למאדים ולצדק משמע שהם פועלים מכח עצמם וכפי שתיאר רשב"ג את צדק: "והוא (צדק) ישפוט תבל בצדק"... ואם כך, יש בפיוט זה גם אלילות ממש... האם אין ראוי ומיוחד בליל כיפורים להתרחק מכל עקבות עבודה זרה? ולא דיברתי על ריבוי התארים לבורא "אתה גדול... אתה חכם..." שנאמרים פעמים רבות בפיוט ואינם אלא חירוף וגידוף לדעת רבנו, ואסור לשמעם וכל שכן לאמרם?