תפלה לפני הנץ
כנהר שלום,
האם מותר להתפלל לפני הנץ? אם כן ממתי? והאם תפילה לפני הנץ שווה לתפילה שלא בנץ שמלשון רבנו משמע שהיא דיעבד?
שלום
1. יש מאמר חז"ל כשם שקיבלתי שכר על הדרישה כך
אקבל על הפרישה
בשלמא דרישה אדם דורש כל אתין שבתורה מקבל שכר
פרישה שלא ראה מה לרבות מאת השם אלוהיך תירא
עמד ופירש מה שכר יש לו לקבל
מאחר והיתה לו סיבה מאוד חשובה לפרישה, כדי שלא לפגוע בייחוד ה' ואחדותו, לכן על פרישה כזו מקבלים שכר.
כנהר שלום,
האם מותר להתפלל לפני הנץ? אם כן ממתי? והאם תפילה לפני הנץ שווה לתפילה שלא בנץ שמלשון רבנו משמע שהיא דיעבד?
שלום כבוד הרב הדין האזרחי מטפל בהפסקות לתפילה במסגרת מקום העבודה השאלה לגבי עובד אשר ביקש לעבוד בשמירה בלובי של בנין וליד הניח כי הוא מבקש שלא לעבוד בבוקר כי הוא רוצה להתפלל שחרית בציבור ואכן מעצם היותי מסורתי והנתתי לו עבודה מן הצהרים ואילך, אלא שהמציאות אינה פשוטה וגם היה מודע בהסכם כי יהיה חייב בניוד, במהלך 3 חודשי עבודה נאלצתי לחייבו להגיע מוקדם אך בשלישית שהיה צריך להחליף את חברו ממשמורת בוקר ( חולה סרטן בעברו ) שהיה זקוק לבדיקות דם סירב, השיח עימו לא הותיר ברירה והוא פוטר, טוען העובד כי קופח כי לא אפשרתי לו להתפלל בבוקר בציבור אודה על תשובתך בכבוד רב, יגאל
לק"י לכבוד הרב שליט"א, שלמכון יסגא לחדא! קראתי את תשובותיך על קריאת הפסוק בפרשת נח בספר תורה אשכנזי/ספרדי, ובכל זאת אבקש להציג זווית אחרת של השאלה. זה שנים שאני (תימני) קורא אצל אשכנזים, ולרוב בלית קורא אחר. הנהגתי בעצמי בפרשת נח לקרוא פעמיים את רצף המילים 'הבעייתי' בסדר זה: "ויהי ימי נח. ויהיו ימי נח" (והכול בתיאום עם הגבאים...). למדתי כך ממנהג נפוץ אצל קוראי מגילה אשכנזים הקוראים פעמיים 'ואיש לא עמד לפניהם/בפניהם' וכן 'להשמיד להרוג/ולהרוג ולאבד' (אע"פ שהבדל גדול יש בין קריאת המגילה שקראה על פה יצא ובין קריאת התורה שאין לקרוא על פה).
שבוע טוב מורנו ורבנו!!
איזה הפטרה קוראים לפרשת ראה כי יום ראשון זה
ר"ח אלול לפי מנהג הבלדי?
אני הבנתי שיש לכאן ולכאן.מה אומר רבנו?
התרגום נתקן מימות עזרא כדי שיבינו מה כתוב בתורה, משום שלא הבינו את לשון הקודש.
היום שאנו חכמים ומבינים את לשון הקודש, מדוע נמשיך לתרגם?
בס"ד
לכבוד
הרב רצון ערוסי
הנדון:שאלה צרכנית-הלכתית /מצפה לתשובה הלכתית-מנומקת! שאוכל ללמוד ממנה/
ב-א דראש-השנה בבית הכנסת הגדול-האשכנזי בשכונה (אצל האשכנזים נפוץ הביטוי הגדול)קניתי מפטיר ב-100 ש"ח מ-2 טעמים:
1)אמירת קדיש אחרי קריאת חובת היום 2)אמירת השכבות לסבים/סבתות/הורים/ולשני אחים ואחיות ז"ל/לא מכיר בעלי תפקידים בבה"כ.
האם דינם כחו"ל לענין זה ויבקשו גשמים רק לאחר יום שישים לתקופה?
האם המפתח לזמן הבקשה הוא הדמיון באקלימים ולכן גם מקומות סמוכים לא"י יבקשו ב-ז' במרחשוון?
מדוע חכמי התלמוד פרטו לנו המקומות בגבולות א"י לענין זה ולא ציינו בסתם 'בני א"י'?
שאלה לי אליכם אבי טוען שאסור לקרוא תהילים בערב אני חיפשתי בספרי הלכות ולא מצאתי תשובה לשאלה זו האם מותר לקרוא תהילים בערב בפרט ובערב שבת בכלל?
בתודה ספיר ריימונד
מדוע הזכיר הרמב"ם בהלכה "ויש יחידים שנופלים ע"פ בערבית" והרי הלכה נקבעת בד"כ עפ"י רוב ואין לחוש ליחידים?
למנהג האוסרים נפילת פנים בערבית, כיצד מתיישב עם נפילת פנים בסליחות שלפני עלות השחר?
באילו נסיבות לפי מהרי"ץ אין נופלים על פניהם בתפילת המנחה?
שמעתי בהלכה יומית את הפסק שהרב נתן. שאומרים קדיש ואח"כ הגומל או גומל ואח"כ קדיש.
הרב נתן תשובה שקודם אומר קדיש ואח"כ הגומל.
אני התפללתי בכל בתי הכנסת בארץ ובעולם,
ואף פעם ראיתי שלא מפריע לומר גומל לפני הקדיש.
אם אדם קם ראשון או שני, או אם זה כהן שאמר ראשון,
האם הוא צריך לחכות לקדיש כדי לומר הגומל אחרי ברכה אחרונה.
למה לחכות לקדיש ואח"כ גומל?
מה יש לנו מזה שצריך קודש קדיש ואחר כך הגומל?
אם אדם שלא קם על ספר תורה, אז מובן לי.
אבל אדם שקם על ספר תורה, ואמר ברכות תורה, ואמר ברכת הגומל, אין שום הבדל או שמברך ראשון או שני שיגיד הגומל