ברכות השחר
לכבוד הרב שלום וברכה אדם שנשאר ער כל הלילה וקם בבוקר ללימוד ולתפלה, מה עליו לברך מברכות השחר (לפי שיטת הרמב"ם)? בברכה
אם נשאר בלבושו ובמנעליו, רק ברכות התורה. וכן אם שמע קול תורנגול - מברך.
תכנים לקריאה נוספת
מתי מפרידים גרנולה ויוגורט לצורך ברכה, וכיצד קובעים מה העיקר?
לכאורה לא צריך להפריד כמו שהרב כתב כאן
https://www.net-sah.org/faq/33132
אלא די בברכה אחת על הכל משום שהיוגורט בא כעת עבור הגרנולה כמו פת ומליח...
2 ומדוע לא נחוש לברכה שאינה צריכה ?
לא בירך שהחיינו בלילה הראשון: האם הדלקת בני הבית פוטרת אותו?
הגדרת פירות וירקות לענין ברכות
לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו שלום וברכה! האם יש במשנת הרמב"ם הגדרות הלכתיות - בוטניות לגידולים שיש לברך על פירותיהם ב"פ העץ, ולגידולים שיש לברך עליהם ב"פ האדמה? בכבוד רב ובתודה
חלף זמן מאז ששמע רעם, עד מתי רשאי לברך הברכה הראויה?
האם גם במקרה זה כמו בברכות אחרות יהיה שיעור הזמן "תוך כדי דיבור", למרות שאין איזכור לכך בפסקי הרמב"ם?
שמע רעם ונמנע מלברך בגלל ששהה באותה עת בשרותים, האם רשאי לברך כאשר יסיים לעשות צרכיו?
היש עקביות בשיטת הרמב"ם המחייב ברכה על כל רעם ורעם ששומע?
האם ברכת חתנים מותנית דווקא באכילת סעודה המחויבת בברכת המזון?
מהם התנאים הנדרשים, לדעת הרמב"ם ומרן השו"ע, שבהתקיימם יחול חיוב "שבע ברכות"?
האם יחול חיוב "שבע ברכות" גם במקום קידוש וטעימה שאינה מתחייבת בברכת המזון?
מי שנהגו לברך "שבע ברכות" גם שלא במקום סעודה בניגוד לפסיקה והמנהג התערער, האם חייבים לחזור למנהגם?
חולה קורונה שהחלים
חולה קורונה שנפל למשכב ונתרפא עד מתי יוכל לברך הגומל? עד שנתאסף למניין ייתכן כי יעברו מס' שבועות.
טיבולו במשקה
לק"י לכבוד מה"ר רצון ערוסי, שלום. השאלות אליבא דהרמב"ם ומנהג תימן.
1. האם דווקא לירקות ופירות או גם למזונות, בשר וכד'?. למה?
2. האם נוטלים לטיבול במשקה מבושל? למה?
3. מניין למדו התימנים שדווקא למטבל ממש ולא לרחוץ? לכאורה הטעם סרך תרומה חל גם על רחוץ? אם יוכל כה"ר בבקשה להביא מקורות.
תודה.
ברכה שלאחר האכילה
לכבוד הרב שלום,
רציתי לבקש הסבר שיבהיר לי מתי עלי לברך לאחר האכילה "בורא נפשות רבות ומתי ברכה "מעין שלוש" ?
כוונה באמירת הפסוק פותח את ידך וגו'
בס"ד לכבוד הרב, שלום וברכה!כידוע במרבית הסידורים נכתב, כי יש לכוין בעת אמירת הפסוק: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" (תהילים, קמ"ה, ט"ז), שהקב"ה משגיח, זן ומפרנס את כל הבריות. דרישה זו אינה עולה בקנה אחד עם תפיסתו של ברמב"ם, אשר לדעתו אין הקב"ה משגיח על בעלי החיים השונים(מלבד האדם), ואף איננו משגיח על הרשעים והעברינים בעם ישראל. לפיכך, שאלתי היא האם לדעת הרמב"ם יש חובה לכוין באמירת הפסוק הנ"ל שה' משגיח על כל הבריות ללא הפרש, וכן האם יש לחזור ולאמר את הפסוק הנ"ל אם לא כיון באמירתו לאחר גמר אמיר המזמור או התפילה.כמו כן, ברצוני לדעת מהי משמעות פסוק זה אליבא דהרמב"ם.בתודה
תפילה וברכה
לק"י
שלום לכבוד הרב
א. בתפילת מנחה שאחרי הסתתרות החמה ,האם יש לסיים את חזרת הש"צ לפני צאת הכוכבים ?
ב. האם בסיום התפילה יש לומר עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו וכו' ואז לכרוע וליתן שלום לשמאלו ולימינו?
ג. כתב רבינו (ברכות פ"ד, יב )"ודברים שאינן מחמת הסעודה שבאו בתוך הסעודה טעונין ברכה לפניהן ואין טעונין ברכה לאחריהן"
לו יצויר כי לאחר הסעודה נאכל מאכל שאינו בבחינת זן ושכח ולא ברך ברכה אחרונה, האם ייפטר בברכת המזון?
תודה רבה