תרופות ביום כיפור
אני אדם מבוגר הזקוק לתרופה מידי יום. כמו סכרת ולחץ דם. איך אפשר לקחת תרופות כאלה ביום כיפור. האם אפשר עם מים?
הרמב"ם כתב בכתבי הרפואה שלו, שיש לכל אדם ספר רפואות משלו. ולכן, לא כל הסובלים מלחץ דם וסוכרת שווים, יש שחייבים בכל יום לבלוע מכסה מסוימת של כדורים, עם מים, ויש בלי מים, ויש גם עם אכילה, לא על בטן ריקה. משום כך אנו נוהגים להפנות כל אדם חולה, לרופא שלו, כדי שייתן לו הנחיות רפואיות אישיות שלו, שהן הכרחיות, ולאחר מכן החולה פונה לרב, עם ההנחיות הרפואיות, והרב נותן את ההוראה הלכתית המתאימה, בנסיבות המיוחדות של כל חולה.
תכנים לקריאה נוספת
אבינו מלכנו
שלום לרב 1- האם מנהגנו לומר אבינו מלכנו בשבת תשובה? 2- האם יש לענות ברוך וברוך שמו כאשר מברכים על השופר? שנה טובה וגמר חתימה טובה
הלכות תשובה
כת"ר שיעשה תשובה וישוב מחטאו ... למה הכפילות של "יעשה תשובה" וישוב מחטאו?
למי שייכים נכסי עזבון שהותיר יהודי שנפטר ערירי?
האם דינם כהפקר ו"כל הקודם זוכה" או כאבדה שיש בה סימנים?
מה הדין לפי החוק בישראל, האם מותר למוצא נכסים אלו ליטול אותם לעצמו?
מהם הצעדים, לפי ההלכה, שיש על המוצא נכסים אלו לעשות לאור הנסיבות המיוחדות של ימינו?
פרשות יתרו-משפטים מלמדות על משפט צדק ביחיד ובכלל
פרשת משפטים פותחת בפסוק, ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, באות ו' שמחברת פרשה זו לקודמתה, יתרו, שיש בה עשרת הדברות.
אבל לפני עשרת הדברות נאמר, ושפטו את העם בכל עת. וכך יוצא, שלפני עשרת הדברות נזכר המשפט. ואחרי עשרת הדברות נזכר המשפט. חז"ל המשילו ענין זה למטרונה שמהלכת, ומימינה נושאי כלי נשק. ומשמאלה נושאי כלי נשק.
משגיח כשרות ש"נתפס" במצלמת העסק כחשוד בגניבה, האם רשאים לפטרו? האם ניתן לסמוך על השגחתו?
באלו נסיבות יש ובית הדין יאשר לפטר עובד ע"ס רינונים או עפ"י הודאת העובד בגניבה ממעבידו?
הישנן נסיבות שנקבע שלא ניתן לסמוך על השגחתו אך לא יהיה בהם די לצורך שלילת פיצויי הפיטורין ממנו?
כיצד יש להתייחס למשגיח כשרות שנתערערה אמינותו ושהתנהגותו גובלת בחילול ה' ?
חולה בצום יום הכיפורים
1: האם אדם שחש כאבים חזקים (אחרי ניתוח) יכול לבלוע כדור ?(עם או בלי מים?).
2: האם אדם שחולה אלצהיימר שאנו יודע שזה יוהכ״פ ודורש לאכול חייב לצום?
3: האם נערה נכה מרותקת לכיסא גלגלים ואינה מדברת (חולת CP) שניזונות מהבטן חייב לצום? (שאלתי רופא הרופא אומר שהילדה לא תסתכן אם היא לא תאכל ולא תשתה אבל במעשה הוא לא יודע מה יהיה ההתנהגות שלה אם תצום לכן יש לשאול גם רב)
דיני ממונות של תורה מול חוקי המדינה
אמר לי מישהוא שדיבר עם מארי קאפח שאמר לו מארי שאין תוקף לדיני ממונות של תורה מול חוקי המדינה והרשיות המקומיות ושאין עניין לדון בדיני תורה כשיש כאלה (ושזה אפילו נוגד את דין התורה). מהו טעמו של מארי (מצד דינא דמלכותא דינא, מצד שדיני ממונות של תורה ניתנו רק למציאות שאין חוק אחר וכו') ומה דעת הרב?