ימי הרחמים והסליחות
לרב שלום, מדוע הימים האילו מר"ח אלול ועד יום הכיפורים נקראים ימי הרחמים והסליחות?
שלום לכבוד הרב,
זכור לי שכתוב איפה שהוא שהש"ץ מתפלל חזרה ויוצא ידי חובה ומדוע מתפלל גם לפני כן עם כולם בלחש? כדי להסדיר תפילתו.
א. היכן זה כתוב?
ב. האם זה נפסק להלכה?
ג. כנראה שהיום כל מי שעולה ש"ץ לא מודע לכך מה לעשות?
בגמרא ראש השנה, כי במוסף ר"ה בגלל אריכות התפילה, ובגלל שהיו מתפללים בעל פה, ולא מתוך הכתב, היה מוסכם בין החכמים להתפלל תפילה אחת. הש"ץ בקול והציבור יחד עמו מילה במילה בלחש. בשאר ימות השנה לחש וחזרה. והש"ץ מתרגל עצמו בתפילת הלחש.
לרב שלום, מדוע הימים האילו מר"ח אלול ועד יום הכיפורים נקראים ימי הרחמים והסליחות?
האם עליה לקבר בערב יום כיפור מותרת לפני סיום שנה?
האם חלה עליו חובת קידוש על הכוס טרם אכילתו ביום הכיפורים?
האם בנסיבות כאלו אין עליו לומר "עננו" גם בתפילה?
האם ברמת המוסר היהודי רשאים להפעיל סנקציה כלשהי כלפי מי שמפר הבטחתו?
באלו נסיבות יכולה להתגבש עילת נזיקין ותביעה של מקבל ההבטחה נגד המבטיח?
האם המשפט שנקבע ע"י פוליטיקאים: "הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים" עומד בדרישות מוסריות?
שלום לרב
האם תוקע שמבצע את התרועה כפי שנוהגים עולי תימן על ידי נענוע השופר נוהג כהלכה, או שחייבים לעשות זאת רק על ידי הוצאת האויר מהבטן למקוטעין?
תודה רבה.
האם ישנו מצב שלמרות שהשליח שינה מהמנדט שניתן לו יוכל להתחלק ברווחים עם הבעלים של המעות?
האם הבעלות על המעות מקנה לבעלים זכות נכסית מסוימת או שהשליח יכול להשתמש בכסף לצרכיו ולהחזירו כהלוואה?
מחד ניתן לומר שהמוכר נותן הבונוס לשליח שהינו הרוכש בפועל ומאידך ניתן לטעון שהרכישה לא היתה יוצאת לפועל לולא הכסף של הבעלים (המשלח).
שלום לכבוד הרב
האם מנהג התימנים הדרדעים לומר סליחות רק בין ראש השנה ליום הכיפורים?
האם ניתן לדון מבחינת ההלכה אפילו דיני נפשות עפ"י הוראת שעה בכדי לגדור גדר?
האם המלחמה בשחיתות מצדיקה חריגה מסויימת מדיני הראיות או שיש לדקדק בכללים תוך נטילת סיכונים לשלומו של הציבור?
האם בכל הנסיבות יותר לבית המשפט להרשיע עפ"י הוראת שעה או שזה תלוי גם בגורמים נוספים העלולים להשפיע על תוצאות השפיטה?