מנהגי אבלות
מדוע למשפחת הנפטר אסור לעלות לקבר במהלך השנה חוץ מהזמנים הקבועים, שבוע, חודש ושנה? האם זה איסור או שזהו רק מנהג?
א. לפי שיטת רבינו, לא יפנה לבקר את הקברות.
ב. גם לפי המקובלים שממליצים לבקר בקברות במועדים מסוימים מסתייגים מביקורי יתר.
ג. גם לפי כל היגיון, למען בריאות הנפש של החיים, שלא יבקרו יתר על המידה בבית הקברות.
ד. בתימן לא ביקרו בקברות כלל ועיקר. גם לא ביום השבעה, ולא ביום השלושים ולא ביום השנה. רק מעטים ביקרו בקברות צדיקים כמו קברו של מארי סאלם שבזי זצ"ל.
תכנים לקריאה נוספת
אמירת קדישים
שלום לכבוד הרב
אני בחודש של אבל על מות אבי ז"ל, ואני מתכונן בע"ה יום אחד ללמוד ב"שטיבלאך", האם אני יכול לעבור בין מניינים ולהגיד איתם קדיש יתום ועל ישראל?
אזכור הורים במי שבירך ובאזכרה, כתובה ויום השנה לתינוק
בס"ד שלום כבוד הרב.
אבקש לשאול 3 שאלות כדלקמן:
"נטפלים לטפל ולא לעיקר" על תרבות העלייה לקברות צדיקים
רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות, הרב ד"ר רצון ערוסי, קורא להמוני בית ישראל שיעלו למירון להילולת הרשב"י, לזכור מה טפל ומה עיקר.
"בעוונותינו אנחנו רואים שבני אדם נטפלים לטפל ולא לעיקר, והופכים את העלייה לקברים לעיקר בה בשעה שהם ממשיכים בחייהם לעשות את כל הרע והרשע. הפולמוס הזה מתייחס בעיקר לל"ג בעומר, שאז באמת זיכרון אותו צדיק יכול לתרום תרומה גדולה, אך יש דברים מאוד לא יפים שנעשים באותו ערב", מסביר הרב ערוסי.
האם מותר להתפלל בבית קברות, ומה מטרת העלייה לקברים בתענית?
רציתי לשאול לגבי הענין של למה הרמב״ם פסק שהכל כדי לזכור ולא שהמתים מועלים
כי הוא לקח את המשפט של המתים נשכח זכרם כמו שכתב רסג על קהלת
ועוד דבר כיוון שהגמרא ממשיכה לדבר על דברים שמזכירים לכן אנו מבינים שנפסק שכל דברים הנ״ל רק כדי זיכרון . תמיד יש הווא אמינא בגמרא אפילו דברים שהם דברים פשוטים שלא נכונים
מדוע מעדיף הרב לומר בקוצר ימים או שנים במקום בטרם עת?
לפי משנת הרמב"ם, האם נכון לכתוב "בטרם עת" או שעדיף לכתוב "בקוצר ימים ו/או שנים" ?
האם ניתן להקדים אזכרה?
גיסתי נפטרה לפני 30 שנה בסמוך לראש השנה יום פטירתה השנה נופל ביום שבת
האם ניתן לפי מנהג הספרדים להקדים אזכרה ו/או עליה לבית עלמין?
אם כן האם ניתן להקדים ליום רביעי שלפני השבת?