נישואי גויים
שלום מורנו ורבנו, יש אצלנו בעבודה דרוזי שמתחתן, והזמין אותי לחתונתו. והוא עומד על כך לשאני אגיע וכיו"ב, אף אם מבחינתו אני לא אוכל דבר "ואולי אסתפק בשתייה מתוך בקבוק סגור בכוס חד פעמי" האם יש בעיה עם כך, ללכת לכבדו בחתונתו? יש לי גם עובדים מוסלמים ונוצרים, האם הדין שווה? "כמובן לא ללכת לכניסה או למסגד אלא למסיבה שעורכים, "
צריך להתמחק ממסיבות של גויים, ככל האפשר. ואם יש הכרח, ניתן רק להגיע למקום ולברכו, ולהתנצל בגלל מחויבות אחרת.
תכנים לקריאה נוספת
הרואה מקום שעובדין בו עבודה זרה
"הרואה מקום שעובדין בו עבודה זרה–מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שנתן ארך אפיים לעוברי רצונו" (רמב"ם הלכות ברכות). בדרכי לעבודה יום יום אני עובר ורואה כנסיות. האם לברך כל יום? ואם לא אז כל כמה זמן? יישר כוחך ושלום.
היש איסור "לא תחנם" במתן מעמד ריבוני מיוחד לשגרירויות? היש איסור לשמוע אף דברי שבח מכומר?
הרב רצון ערוסי מצנן את ההתלהבות על מעבר שגרירות ארה"ב לירושלים ומסביר כי מדובר בהכרח בל יגונה שיש לצרף לו הסברה על ייחודנו הלאומי
שאל השואל: בשבוע האחרון נשמעים קולות חיוביים ואוהדים גם מרבנים שונים ביחס של מעבר שגרירות ארה"ב לירושלים. האם מבחינה הילכתית אין בזה איסור של "לא תחנם-לא תיתן להם חניה". מאחר ושגרירויות אלה משמשות תחת סטטוס חוקי, מיוחד למעשה כמעט ומפקיע את הריבונות של מדינת ישראל בשטחה. וכן, "לא תיתן להם חן" בנתינת יחס אוהד מידי לארה"ב ותרבותה שיש לה, והיא אחראית לקלקולים הרוחניים הנוראים שבדור.
בני נוח - מחוייבים לידע השם?
בהלכות מלכים ומלחמות פרק ט,א כתוב "על שישה דברים נצטווה אדם הראשון--על עבודה זרה, ועל ברכת השם, ועל שפיכות דמים, ועל גילוי עריות, ועל הגזל, ועל הדינים." לגבי עבודה זרה. האם זה אומר בימפורש שהבן נוח מחוייב לידע השם, כמו כתוב בהלכות יסודי התורה פרק אתא ש-"יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל הנמצא; וכל הנמצאים מן שמיים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו?" בכל זאת, האם הוא צכיך ללמוד מיהודי שהוא יכול "לידע" או להאמין ש בדיוק השם קיים והוא בורא העולם?
האם רשאים לבדוק חמץ אור לי"ד באמצעות עובד זר (גוי)?
האם ניתן להשוות דיני הגוי בנסיבות אלו לדין העבד הכנעני שניתן לסמוך עליו בבדיקת החמץ?
מדוע יש קשר יותר בין השפחה והעבד הכנעניים לאשה ולקטן וחוסר קשר לעובדים הזרים הגויים?
האם לאור הפטור של הגוי ממצוות חכמים לבדיקת החמץ, לא נוכל להיעזר בו גם לסייע בעבודות הנקיון לקראת חג הפסח?
בכור שנולד לאם לויה ואב גוי, האם חייב בפדיון ומה יחוסו שיקבע לו לכשיגדל?
האם חיוב פדיון הבכור תלוי במעמד השבטי שלו או דווקא בפטר רחם?
היש הבדל בדין חיוב בפדיון בין בכור זה לדין הבכור שנולד לאם כהנת ואב גוי?
בנסיבות כאלו שנולד שלא מזרע לוי, האם נחשב כישראלי או כלוי כמתייחס אל אמו?
מכירת איבר בבהמה
האם מותר למכור איבר בבהמה לגוי כדי להמנע ממצב של בכור בהמה?
האם זה שווה לדין מכירת חמץ שלא סומכים על זה?
לשיטת הרמב"ם, האם רשאי גר לברך: "שלא עשני גוי"?
האם ברכה זו משקפת את העובדות והרי הוא נולד גוי או יברך "שעשני גר" ?
הגרות הינה פרי החלטה של הגר ולא שייכת לעשייה וא"כ יברך אולי "שעשני יהודי"?
כיצד באה לידי ביטוי שיטתו של הרמב"ם בתשובתו לעובדיה הגר בנושא הברכות והתפילות?
יהודי עולה חדש מארה"ב
כבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הנושא: יהודי עולה חדש מארה"ב יהודיה מארה"ב התחתנה עם גוי הביאה 2 ילדים (בן ובת), בהלכה היהודית נקבע כפי שאני יודע שהילדים הם יהודים, הולך אחרי האימא, כשהילד היה בן 7 האימא נספתה בתאונת דרכים בארה"ב, הילד גדל עם אביו הגוי, (קיים קשר עם אביו, מכבד את אביו), הבחור הגיע לגיל 22 מָל את עצמו, לאחר מכן התגייס לצבא ארה"ב, שירת בפועל בצבא ארה"ב בעיראק, כשקיבל 2-3 חופשות מהצבא היה בא לארץ ישראל, יש לו זיקה לארץ וליהדות, כיום השתחרר מהצבא הגיע בתור עולה חדש למדינת ישראל לפני כ 11 חודשים, גר בצפון תל - אביב, הוא רוצה להתחתן עם יהודיה תימנייה, הבנתי כי הוא התוודע למנהגי תימן, (מ