דיני ברכות
לק"י לצערנו הרב, אדם הפותח עיתון או שומע את שידור החדשות ברדיו, כמעט בכל יום שומע שמועות רעות, על פטירתו של פלוני או אפילו סתם חדשות אחרות שאינן טובות. ולהיפך, ב"ה מתבשר הוא גם על חדשות טובות, חקיקות לטובת המדינה, או אולי כנסים לתיקון האומה וכו' האם יתחייב הוא בברכה על כל ידיעה וידיעה? ואם כן, כיצד ינהג?
בתודה ובכבוד רב.
שאלה מושכלת. יישר כוחך. לגופו של דבר, נראים הדברים, שרק על שמועה רעה לו באופן לו באופן אישי וישיר מברך. ושמועה רעה שהוא קשור אליה רק ברמת הכלל, כלל ישראל, מברך בשם ומלכות. אבל רק בזמן שהשמועה הרעה היא ברמה של קטסטרופה, אסון לאומי, כמו חורבן המקדש, תבוסת הצבא, והרג רב וכיו"ב. זו על כל פנים השיטה שנראית כשיטת רבינו, להבדיל ממה שנראה כשיטת השו"ע, או"ח, רכב, ב, וביאור הלכה שם. שלא חילק בין לו בין לאחרים. וכן בטובה. וטוב עשו אבותינו שנהגו על כל שמועה רעה כללית, שבירכו ברוך דיין האמת בלי שם ומלכות, אבל אמרו זאת בצער רב ובהלם ובשברון. וכן ראוי לנהוג. תוכל להאזין להלכה יומית באתר נצח ישראל באודיו.
תכנים לקריאה נוספת
מזוזה בבית חדש
שלום לרב
אם אנו עומדים להיכנס לגור בדירה חדשה, ואנו עומדים לקבוע מזוזה, האם ניתן לברך "שהחינו" על הדירה מיד לאחר קביעת המזוזה או שיש מועד אחר לברכת "שהחינו"
תודה מראש
האם מותר לכבד הזולת בדבר מאכל או שתיה כאשר ידוע שלא יברך?
הלכה היא שאסור להגיש לאורחים מאכל המחייב נט"י אם ידוע שלא יטלו ידיהם, האם ניתן ללמוד מהלכה זו לשאלתנו?
מהם גדרי האיסור "לפני עיור לא תתן מכשול", האם המקרה שלנו נכלל בגדר איסור זה?
האם יש להקפיד על עני ולהמנע מלספק לו מזון כצדקה, אם ידוע שלא יברך?
שהחיינו על חבר שלא ראה 30
לא ראיתי את חברי יותר משלושים יום אך דיברנו בטלפון.
האם גם במקרה כזה אצטרך לברך שהחיינו בשם ומלכות?
האם יש צורך לברך על הקינוחים שלאחר הסעודה תחילה וסוף גם בסעודות המוגשות מנות מנות?
הלכה תלמודית מוסכמת שדברים שלאחר הסעודה טעונין ברכה לפניהן ולאחריהן, כיצד מנמק השו"ע המנהג שלא לברך לאחריהן?
האם בסעודות באולמות או במסעדות שמקובל שהמלצרים מפנים כלים של המנות הקודמות, יחשב שלב הגשת הליפתנים כמשיכת יד מן הסעודה?
האם שיור הלחם על השולחן יכול לשמש כסימן לכאורה על רצונם של הסועדים להמשיך בסעודה עם הפת?
ספק ברך ברהמ"ז
שלום לכבוד תורתו, מעיון בחיבור נראה שהן לגבי ברכה שניה והן לגבי ברכה שלישית נאמר (הל' ברכות פ"ב הל' ג -
ד) "לא יצא ידי חובתו", מה שלא נאמר לגבי ברכה רביעית. יאיר נא עיננו בנושא הנ"ל ומהי דעת רבנו הרמב"ם לגבי ברכה רביעית. האם בגלל שהיא מתקנת חכמים נאמר שספק דרבנן לקולא ולא יברך או שהיא נכללת בסל אחד יחד עם שאר הברכות כמו שנראה מדברי מורנו הרב יוסף קאפח. ה' יזכנו להמשיך ולשתות ממעיינה של תורתו
הסחת דעת לעניין ברכות
שלום לכבוד הרב,
כשאני יוצא לנסיעה ארוכה אני נוטל ידים מברך המוציא ומתכוון לטעום מידי פעם עד שאני חוזר הביתה ומברך ברכת המזון. קרה המקרה אתמול, שבזמן הנסיעה שתיתי מעט מים ובירכתי שהכל בטעות. האם זו ברכה לבטלה או שמא זו עדות חותכת להסחת דעת והתברר שביטלתי מצוות עשה של ברכת המזון?
ברכת המזון בציבור
לק"י שלום וברכה לכבוד הרב אם כמה אנשים מתיישבים לאכול יחד סעודה ואחד מהסועדים מזמן ומברך בקול את ברכת המזון. האם מותר לסועד אחר לברך בעצמו בלחש את ברכת המזון? או שמא הוא מחויב לענות אמן לזה המברך בקול ולהתכוון לצאת ידי חובת ברכת המזון ע"י זה המברך בקול?
תודה מראש לכבוד הרב
מתי מברכים על בשמים בחופת חתן ספרדי וכלה תימנייה, והאם זו הפסקה בשבע הברכות?
שלום הרב!
אני אסף, ב"ה מאורס. כלתי תימניה, ובמשפחתה נהוג לברך ברכת הבשמים במהלך שבע הברכות בחופה. אני ספרדי, ושאלתי את מו"ר הרב אלישע אבינר האם ניתן שאחד האורחים יברך במהלך שבע הברכות ואין בזה משום הפסק. הרב אלישע אמר לי לברר עם הרב מתי בדיוק מנהג תימן לברך את ברכה זו, והאם אין בכך משום הפסק בשבע הברכות כאשר החתן ספרדי ולא נוהג כך. בנוסף - האם כשאורח אחר מברך את זה הדבר עדיף או שדווקא מי שמברך את אחת משבע הברכות? האם עדיף בין ברכת הגפן לברכה שנייה או שאפשר גם בין ברכה שנייה לשלישית?
אשמח לשמוע מהרב מה המנהג ולהיוועץ כיצד עלינו לנהוג כאשר אני ספרדי.
יין בתוך הסעודה
שלום לכבוד הרב שליט"א.
אדם שרוצה לשתות יין בתוך סעודה עם לחם האם צריך לברך על היין, או שברכת המוציא פוטרת את היין? (ידוע לו לפני שהוא אוכל לחם שהוא ישתה יין בסעודה.)
תודה וכל טוב.
לכבוד הרב בעניין "כזית"
מה הגודל של "כזית" לחם או "כזית" מזונות וכיוצ"ב לפי שיטת מארי קאפח? חבר שלי העריך לי לפי האצבע גדול של זית.. הכוונה "כזית" כפשוטו ולא כדרך שאר המנהגים לפי גרמים.. האם הוא צודק?