ברכות
כבוד הרב שלום וברכה האם יש לענות 'אמן' גם אם שמעתי רק את מלות הברכה האחרונות?
בתודה
שלום כבוד הרב
ברצוני לשאול בעניין רוב בהרכב טורטיה.
קנינו טורטיה שהרכבה הוא 35% קמח חיטה ו-28% קמח תירס.
מה יש לברך על טורטיה שכזו?
ומתי יש לשקלל את שאר הרכיבים ביחס לקמח?
בברכה,
הברכה בורא מיני מזונות כי הרוב קמח חיטה, ואני מניח שגם הטעם נוטה יותר לטעם חיטה ולא לטעם תירס.
כבוד הרב שלום וברכה האם יש לענות 'אמן' גם אם שמעתי רק את מלות הברכה האחרונות?
בתודה
יש שאומרים באופן קבוע ברכת השחר אחרי תפילת שחרית.
לפי מנהג תימן, היו אומרים ברכות השחר לפני התפילה בבית בעלות השחר.
וזה הנכון.
יש הלכה שאפשר רק אם הוא אנוס, שלא הספיק לומר בעלות השחר, ולא שיעשה לעצמו מנהג קבוע לומר אחרי התפילה.
מה הנכון בנידון זה?
האם נדון בדיני ברכות כענין "עיקר וטפל"?
לענין ימי צום, האם דווקא כאשר מכיל סוכר והאם תלוי בדרגת חומרת התעניות?
מסטיק שהודבק ברשות הרבים-הנחשב כמזיק מסוג "בור" וחייב בדיני ממונות או לפחות בדיני שמים?
האם המדד לקביעת חיוב הברכה הינה "עד כדי שיתאכל במעיו". ומהי משמעותו של מדד זה?
הפליגו במסיבת אכילת הפירות שנמשכה שעות אחדות, האם יפקע מהם חיוב ברכה אחרונה על הפירות?
חכמי ישראל קבעו ברכת המזון אפילו על שיעור אכילת כזית. האם שייך לומר בנסיבות אלו "עד שיתאכל..."?
לכבוד הרב החשוב הרב רצון ערוסי שליט"א שלום וברכה,
מהו גדר היסח הדעת לפי הרמב"ם ומורי? כלומר, אם אני שותה תה או אוכל בהפסקות ארוכות, מהו גדר היסח הדעת שבו אני צריך לברך שנית?
בתודה ובברכה
לכבוד הרב שלום וברכה אדם שנפנה לצרכיו לפני סעודתו. האם הוא צריך לטול ידיו שתי פעמים (והאחרונה בברכה)? או שמא מיד לאחר שיצא מהמקום החשוב הוא מברך - קודם לעשייתן - ונוטל?
בתודה מראש
לק"י לכבוד הרב שלום! ברצוני לשאול (שלחתי שאלה די דומה לפני מס' ימים אך יתכן שלא הגיע בשל תקלה) מספר שאלות:
א) מהי ברכתה של הקובנה אם אוכלים אותה שלא בתוך הסעודה?
ב) אם מתכוונים לאכול אותה בתור סעודה בפני עצמה האם יש צורך בנטילת ידיים וכו'?
ג) האם יש הבדל אם היא נאפתה בתנור או שנאפתה על הגז?
ד) מהי ברכתו של הלחוח? ומה הדין אם קובעים עליו סעודה?
ה) האם ברכתו של הגלובה (בצק המטוגן בשמן) היא מזונות?
תודה מראש לרב! שנה טובה ומבורכת!
ח' כסלו תשפ"ו
לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי שליט"א,
בשבת שעברה שאלתי אותך שאלה לגבי שיעור קביעות סעודה שמחייב את האדם בברכת המוציא כאשר הוא אוכל דברים שברכתם מזונות וקבע עליהם סעודה.
הרמב"ם בהלכות ברכות פרק ג, הלכה ט' כותב:
"עיסה שנאפת בקרקע... ואין עליה צורת פת מברך עליה בתחילה בורא מיני מזונות ואם קבע עליה סעודה מברך המוציא".
מארי בהערה כ"ב על הלכה זו מביא את פירוש המשנה על סוכה פרק ב' הל' ד':
"אכילת עראי הוא שיאכל כמות מועטת ולא יתכוון בו שיהא סעודה, ואינו אוכלו אלא להשקיט רעבונו עד שישלים אכילתו אחר כך".
ועל סמך פירוש המשנה הוא כותב:
רציתי לשאול את הרב מה דעתו (על פי הרמב"ם ומורי יוסף קאפח זצ"ל) היום מוכרים ענבים בשוק שייבאו אותם כמובן מחוץ לארץ ולא מהארץ. מכיון שעת הענבים היא בקיץ, ואז מברכים שהחיינו, מה נעשה כעת? האם נברך על ענבים אלו שהחיינו? (נמסר לי שכמעט כל השנה ניתן להשיג היום ענבים בשוק מיובאים בחורף וגידולי הארץ בקיץ)