בין ישתבח ליוצר
האם כשהחזן עם ציבור בחזרת הש"צ והמאחר נמצא בין ישתבח ליוצר ומחכה שם, האם מותר לו להגיד כל נוסח הקדושה או רק פסוקים קדוש וברוך כבוד, האם מותר לענות כשסיים ברכת ישתבח ועד לא התחיל יוצר ברוך הוא וברוך שמו האם מותר לומר שם 13 מידות קל רחום וחנון וכו'
לכתחילה אין לדבר גם בין ישתבח ליוצר, וברור שאם אדם מתפלל עם ציבור, ושומע קדושה ממנין סמוך, אין לו להפסיק ולענות לקדושה, כי אין מעבירים על המצוות. אבל מאחר והוא מתפלל יחיד, ולפי הדין, אליבא דרבינו, היה עליו להתפלל עד שמונה עשרה עם הציבור, אף שטרם אמר זמירות וק"ש, אפשר שנתיר לו להפסיק בין ישתבח ליוצר, רק בשביל קדושה, ולא בשביל שום דבר אחר, שיהיה לו משהו מן ההתחברות לתפילת ציבור.
תכנים לקריאה נוספת
אשה
בס"ד שלום עליכם כבוד הרב!!!
1. האם אשה שהיא נדה יכולה ללכת לבית העלמין ולבית הכנסת? נושא אחר:
2. אני מתפלל שחרית עם אחינו האשכנזים. האם שאני בתוך קדושת "ובא לציון" עצמה מותר לענות לקדיש?
3. האם הרב מכיר תימנים מעדתנו שמקיימים בכל ההלכות שלהם לפי הרמב"ם בלבד?(רק לדגש בהכל)
4. האם יש גרסאות שונות ברמב"ם שכתוצאה מכך ההלכה שונה בין גרסת פרנקל לבין הרב קאפח זצ"ל?
תפילה
שלום לרב האם שליח ציבור שפותח ומברך המהולל בשחרית חייב להיות זה שאומר ישתבח? מה דעת מהריץ? מה דעת הרמב"ם אשמח אם הרב יפנה אותי למקורות
תודה
מדוע מונה הרמב״ם את קריאת שמע כמצווה יומית אף שגם תפילה ותלמוד תורה נוהגים בכל יום?
הרמב"ם אומר
התחיל במסכת ברכות. והטעם שהצריכוהו להתחיל בה שהרופא הבקי כשירצה לשמור בריאות הבריא על תכונתה שהיא עומדת עליו יקדים תיקון המזון בתחלת רפואותיו ועל כן ראה החכם הזה להתחיל בברכות שכל מי שאוכל אין לו רשות לאכול עד שיברך וראה לסדר בתחלת דבריו ברכות כדי לתקן המזון תיקון שיש לו ענין. אחר כך ראה לתקן דבריו כדי שלא יהיה חסר בענין מן הענינים ולפיכך דבר על כלל הברכות שאדם חייב בהם על המזונות ועל המצות ואין לך מצוה שאדם חייב בה בכל יום אלא קריאת שמע בלבד ואין נכון לדבר בברכות ק״ש קודם שידבר על ק״ש עצמה לפיכך התחיל
האם ראוי לומר אנא בכוח בשבת, כשיש בו בקשות ותחנונים?
שלום וברכה.
איך מותר לומר אנא בכח בשבת?
יש שם תחנונים: "תתיר צרורה" (להוציא את עמ''י מהמאסר) "כבבת שמרם", "שוועתנו קבל ושמע צעקתנו", והרי אסור לזעוק ולהתחנן בשבת.
תודה רבה
מתי מותר לעבור לפני המתפלל לצורך, ומה דין מחיצה ביניהם?
שלום וברכה
הרמב"ם כתב בפשטות שאסור לעבור לפני המתפלל. אבל הוא לא פרט את פרטי הדין המסתעפים, שהאחרונים והשו''ע דנו בהם. שמעתי שמהרי''ץ אומר שאם הרמב"ם לא פרט, אנחנו הולכים לפי השו''ע.
למעשה מה הדין:
1. אם המתפלל מתפלל במעבר, אסור בעצם לעבור בו עד שהוא יסיים?
2. מה הדין אם יש מחיצה המפסקת ביני ובין המתפלל - המושבים של בית הכנסת? (הנפוצים, אלו שמחוברים להם סטנדרים מאחוריהם). האם ככה כל אחד חולק רשות לעצמו, ומותר לעבור לפניו?
3. מה הדין אם אני נרצך לנקביי - במקרה זה מותר לעבור ממש לפני המתפלל?
הכרזת 'כהנים'
שלום.
אני גר בשומרון והקמנו לפני שנים מועטות מנין תימני המוגדר כמתפלל בנוסח בלאדי. התעורר דיון לגבי זמן אמירת 'כהנים' האם לפני ברכת אקב"ו או לאחריה. יודעים אנו שהדבר נתון במחלוקת רמב"ם ומרן השו"ע והמנהג הקדמון כדעת רבנו. ברצוננו לשאול מה המנהג הרווח בקהילת הבלאדים ואיך הרב ממליץ לנו לנהוג. כל טוב.
דילג על פסוק אחד, האם מוציא ס"ת מההיכל וחוזר וקורא אף לאחר הקדיש?
לשיטת מרן השו"ע, היש הבדל בדין החזרה בין הקריאה בשבת לבין הקריאה במנחת שבת ובשני וחמישי?
מהו המדד ליציאת ידי חובת קריאת התורה, מכסת פסוקים או מנין מינימלי של העולים לקרות בתורה?
מי שקרא בתורה שלא בפרשת השבוע, האם יצא ידי חובה ולא צריך לחזור ולקרוא?
תפילה שלא בנוסח תימני
יוצא לי המון להתפלל תפילה שלא בנוסח תימני. נניח ואני העשירי, האם אני צריך לענות לחזן "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" לפני תפילת "עלינו לשבח"?
תודה !
צורת הרגלים בתפילת עמידה
אבקש מכבוד הרב להאיר את עיניי, איך עומדים בתפילת שמונה עשרה? משחר נעורי אני רואה כמעט את כולם מצמידים רגלים, כמאמר הנביא יחזקאל ( א'-7 ) " ורגליהם רגל ישרה". כלומר להדמות למלאכים. אבל המשך הפסוק הוא " וכף רגליהם ככף רגל עגל ". כלומר רגל שסועה. ישר כח. וברוך תהיה.