תפילה על במה
שלום למארי, ידועה לי שיטת מארי יוסף זצ"ל בנוגע לתפילה על במה שאין יוצא ידי חובה הש"ץ כלפי הציבור וכיו"ב. אך קשה לי מכך שאם אדם שומע קדיש או קדושה מחוץ לבית הכנסת כלל, שיכול לענות אמן וקדוש וכו'. ומי שנמצא בתוך בית הכנסת על במה - לא?
האם כשהחזן עם ציבור בחזרת הש"צ והמאחר נמצא בין ישתבח ליוצר ומחכה שם, האם מותר לו להגיד כל נוסח הקדושה או רק פסוקים קדוש וברוך כבוד, האם מותר לענות כשסיים ברכת ישתבח ועד לא התחיל יוצר ברוך הוא וברוך שמו האם מותר לומר שם 13 מידות קל רחום וחנון וכו'
לכתחילה אין לדבר גם בין ישתבח ליוצר, וברור שאם אדם מתפלל עם ציבור, ושומע קדושה ממנין סמוך, אין לו להפסיק ולענות לקדושה, כי אין מעבירים על המצוות. אבל מאחר והוא מתפלל יחיד, ולפי הדין, אליבא דרבינו, היה עליו להתפלל עד שמונה עשרה עם הציבור, אף שטרם אמר זמירות וק"ש, אפשר שנתיר לו להפסיק בין ישתבח ליוצר, רק בשביל קדושה, ולא בשביל שום דבר אחר, שיהיה לו משהו מן ההתחברות לתפילת ציבור.
שלום למארי, ידועה לי שיטת מארי יוסף זצ"ל בנוגע לתפילה על במה שאין יוצא ידי חובה הש"ץ כלפי הציבור וכיו"ב. אך קשה לי מכך שאם אדם שומע קדיש או קדושה מחוץ לבית הכנסת כלל, שיכול לענות אמן וקדוש וכו'. ומי שנמצא בתוך בית הכנסת על במה - לא?
לק"י
לכ' מורי
כידוע נהגו בקהילות מסוימות להוסיף בזמן עצירת גשמים
תפילת "ועננו בורא עולם" בשמע קולנו.
לפי הרמב"ם כידוע לי מוציאים תיבה לרחובה של עיר מתפללים ומתענים.
אנו לא עושים לא את זה ולא את זה.
האם לא ראוי להוסיף תפילה זו או אחרת גם בקהילתנו?
בברכת התורה.
מהם ההבדלים בעניינים אלו בין שיטת הרמב"ם לשיטת השו"ע ועוד אחרונים?
היש לדקדק בדיני הפסק בין הזמירות כדיני ההפסק בתפילה או בקרית שמע?
לק"י
לכבוד מו"ר שליט"א
א. מאיזה גיל אדם יכול לשמש שליח ציבור ?
ב. ראיתי בהלכה הגדרה "משיתמלא זקנו" - מה הכוונה ?
ג. מהו מנהג תימן בנושא ?
ד. האם הסבב שאנו נוהגים , שמזמינים עפ"י תור את המפללים להיות ש"צ
, נחשב לש"צ קבוע או שמא ההגדרה במקרה כזה אקראי ?
תודה רבה
רועי
באלו מועדים, לשיטת הרמב"ם, יש להפטיר בנביא מן הדין והאם רשימה זו כוללת גם הפטרה במנחה?
מדוע כתב המהרי"ץ בסידורו שהמנהג להפטיר במנחה ט' באב למרות שלא נזכר בכל התכאליל הקדמונים?
לשיטת מרן השו"ע שאין לברך על המנהג, מדוע פסק שיש לברך על הפטרות שקורים מכוח המנהג?
מהי שיטתו של רבינו הרמב"ם באמירת תחנון בתפילה ?
לשיטת האחרונים, היש לומר תחנון כשהחתן מתפלל עמם בבית הכנסת כמו דין האבל בביהכ"נ או לא?
מהי שיטת יהודי תימן באמירת תחנון בתפלה בנסיבות האמורות?
שלום למו"ר. לעיתים קורה ואני לא ממש מקפיד על תפילה כמו שצריך, ואני מאד ממהר, ולכן תפילתי גם נראית בהתאם. לאחר שקורה לי משהו לא טוב, אני מייד נזכר, מקבל את הרמז מהקב"ה ורוצה להתפלל כיאה, אך אז אני אומר, שעכשיו תפילתי (או מצווה אחרת שאעשה) לא תהיה "לשמה", מכיוון שאני עושה אותה כרגע רק בגלל ש"לא טוב לי", ולא רק (!) בגלל שה' ציווה ואז אני מאבד חשק בכלל. אודה למארי אם יעזור לי בהתלבטותי.
הרבה פעמים יוצא, שאנחנו מתפללים מנחה, ויש בדיוק עשרה מתפללים כולל החזן. השאלה היא מתי מותר להתחיל את חזרת הש"צ? האם החזן צריך להמתין לשאר תשעת המתפללים ?
לק"י
שלום כבוד הרב
אני תימני המתפלל בבית כנסת אשכנזי.
א) בקדושה של ברכות שמע ו"ובא לציון" לעיתים (למרות שאני משתדל מאוד למהר בקריאתי) אינני עומד בקצב של החזן ואין באפשרותי לענות "קדוש..." ואז אני אומר את הקדושה כבתפילת יחיד. כיצד עלי לנהוג כאשר יש מנין מצומצם ויש חשש שבלעדי לא יהיו תשעה שעונים בקדושה?
ב) רב בית הכנסת אינו מעוניין שיקראו העולים לתורה (אותם שיודעים לקרוא) אלא בעל הקורא בלבד. האם כאשר אני מוזמן לקרוא בתורה עלי לנהוג כמנהגם (רק לברך) או לסרב לעלות לתורה?
בברכה
בבית ספרנו מחנכות של כיתה א' רוצות במסיבת הסידור שהבנות יברכו את ברכת התורה. האם הדבר מותר? כמו כן הן רוצות לקרא בתורה. האם הדבר מותר? כמו כן הן רוצו להביא ספר תורה למקום האם יש תנאים מיוחדים?
בס"ד
שלום וברכה לכבוד הרב,
את ברכת השכיבנו בתפילת ערבית של חול אנו נוהגים לחתום, כפי סדר התפילות של רבנו "בא"י המולך בכבודו חי וקיים תמיד, ימלוך לעולם ועד אמן".
לעיתים במניין התימני בו אני מתפלל, עולה חזן שמסיים "בא"י שומר עמו ישראל לעד אמן" וישר עובר לחצי קדיש.
במקרה כזה, האם מותר לחתום כמו החזן "בא"י שומר עמו ישראל לעד אמן" וללא המשך הברכה?
בתודה מראש, ינון.