יש להעביר הדיונים בנושאי יהדות להרכב שופטים מאמינים ויודעי המשפט העברי כי שופטי העליון פוגעים במושגי היסוד של היהדות בגלל בורותם במשפט העברי
תכנים לקריאה נוספת
שאלה
שלום לרב האם יש דבר כזה שנקרא עיין הרע או כישוף או חסימה של מזל שמפריעים לאדם להתקדם בחיים בגלל שיש לו את הדברים האלה אם כן יש איזה דרך שאפשר לבטל או להתמודד עם בעיה זו? מה הרב ממליץ לעשות
סתם שאלה כדי להבין ולדעת
שלום כבוד הרב:
אנחנו שלושה חברים שניים מאיתנו חברים מילדות והאחד היכרנו לפני 10 שנים.
כשהכרנו אותו אביו נפטר וכדרך עולם שומרים 11-12 חודש ובשנה הזאת הוא היתחזק ולמד ממש חזר בתשובה שלמה ואמיתית ותמיד נשאר חבר טוב ועוזר ואוהב ואפילו מנסה להחזיר אותנו בתשובה בדרך שהוא מזמין אותנו לשעורי תורה ותמיד היינו הולכים איתו בהתחלה בגלל השתיה והכיבוד שהיה כל ערב כזה .ולא מזמן הוא קיבל תעודה מהרבנות משהוא יורה יורה
מזה היורה הזה סלח לי על הבורות והאמת גם אני רוצה לחזור בתשובה ואני לא יודע איך.
ואם אני אחזיק מעמד כבוד הרב תן לי תשובה מהר כל מה שתגיד אני מוכן לקבל עלי בלי נדר
החלפת שם
בעבר הייתי קשור למקובלים רבים.
השם שניתן לי בברית המילה (וכך בת.ז) היה "אלי", אך הם יעצו לי והפחידו אותי לשנות את שמי ל"אליהו רחמים", ואכן הלכתי למשרד הפנים ושיניתי שמי לאליהו רחמים.
כיום בזכות הרמב"ם אני מבין כי אין משמעות יתירה לשם, והייתי יכול לחיות מצויין גם עם השם אלי.
אך מה לעשות, כעת כתוב לי בת.ז "אליהו רחמים", ושם קודם: אלי.
האם בכתובה אהיה חייב לכתוב אליהו רחמים? אינני מעוניין בשם זה מכיון שהוא מזכיר לי את בורותי בעבר, ואני רוצה לחזור לשמי השטבעי שניתןללי ע"י הורי
הניתן להתייחס בימינו למחללי שבת בפרהסיה כתינוקות שנשבו?
היש להתייחס אליהם כגויים לכל דבר כפי ההלכה המקורית או יש להקל בדיניהם בגלל הנסיבות המיוחדות של ימינו במיחוד כאשר הם מגיעים למשל לבית כנסת?
הרמב"ם עשה הבחנה ברורה בין הכופרים ברמה האידיולוגית לבין בניהם שנולדו לתוך מציאות כזו ונחשב אנוס, האם לפי זה נחשוב את בני הקיבוצים החילונים כאנוסים ואולי מצווה לקרבם?
האם בגלל שהתקשורת מבצעת "שטיפת מוח" לזכויות הפרט על בסיס "בחירה חופשית" לכאורה, נתייחס ביתר קולא לאותם מחללי שבת?
הרב רצון ערוסי דוחה את הטענות שהפרדה בין נשים ערביות ליהודיות בבית חולים היא גזענות
הרב ד"ר רצון ערוסי, רבה של קריית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית, מתייחס להפרדה בין נשים ערביות ליהודיות במחלקות יולדות בבתי החולים, וקורא לעיתונאים לגלות אחריות ולהפסיק להוציא שם רע, על היהודים במדינת ישראל.
"יש הבדל בין שיח ציבורי שמתקיים בצורה נבונה וערכית לבין שיח ציבורי מתלהם, פופוליסטי מגמתי ושטחי בתקשורת שנועד לצרכי רייטינג. אין כאן גזענות ואסור להשתמש בגזענות כדבר של מה בכך ולשלוף את זה כל הזמן לצרכי רייטינג בתקשורת.
ידיעת תורה
יורנו רבנו,
מהי הידיעה התורנית המינימלית אשר אין לפחות ממנה הדרושה לכל יהודי ויהודי באשר הוא?