א. כלל גדול בחיים: טוב טפח ועומד, מתשעה ונופל. ולכן טוב מעט בכוונה, מאשר הרבה בלי כוונה.
ב. על אחת כמה וכמה לאשה, מאחר והיא באישיותה, ובהתנהלותה, היא מעל הזמן, או מחוץ לזמן, ולכן היא פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמא. ולכן אישה פטורה מתפילות שחרית, מנחה וערבית, אף שהיא חייבת להתפלל, כי חובתה להתפלל, ראשית כל, לפי צחות לשונה, במהלך היום, ולאו דוקא לפי הנוסח של אנשי כנסת הגדולה, ולא לפי זמני התפילות שחז"ל קבעו, לא שהיא אסורה להתפלל תפילות אלו בנוסח שבסידור, ובזמנים שחז"ל קבעו, אבל על דרכנו ללמדנו, שהיא רשאית לקצר ובלבד שמה שהיא מתפללת, ומתי שהיא מתפללת, שיהיה ליבה עמה.