שלום עליכם
מורנו ורבנו!!! הרב
רציתי לשאול: ידוע שהרב למד בישיבת חברון, האם היו עושים שם בתפילות לחש וחזרה או רק לחש?
ב. אם היה לחש היו תלמידים שלמדו בזמן החזרה?
שלום לרב האם שליח ציבור שפותח ומברך המהולל בשחרית חייב להיות זה שאומר ישתבח? מה דעת מהריץ? מה דעת הרמב"ם אשמח אם הרב יפנה אותי למקורות
תודה
לפי הדין, ש"ץ, שנקרא שליח ציבור עומד ואומר קדיש (אחרי ישתבח), ופורס על שמע, רבינו, תפילה, ט,
א. אשר לאמירת ברוך שאמר ורפאני, מהרי"ץ כתב שהמנהג, שאחד מן הציבור עומד במקומו ואומרם. אבל זה מנהג. לא חיוב.
מורנו ורבנו!!! הרב
רציתי לשאול: ידוע שהרב למד בישיבת חברון, האם היו עושים שם בתפילות לחש וחזרה או רק לחש?
ב. אם היה לחש היו תלמידים שלמדו בזמן החזרה?
האם רצוי לקרוא את כל שלש הפרשיות של ק"ש אף על המיטה?
היש לחשוש לברכה לבטלה בנסיבות שהטלית אינה מכסה לא את ראשו ואף לא את כתפיו?
מדוע תקנו חכמי ישראל ברכה "אשר קדשנו וצוונו להתעטף בציצית" ולא ברכה על הטלת הציצית בבגד?
טלית קטנה שאינה ראויה לעיטוף ולא נכללת במסגרת "כסותך", האם רשאי לברך עליה?
באלו זמנים ובאלו נסיבות אין נופלין על פניהם ואין אומרים תחנון?
מה עדיף, להתפלל במקום שישנו מוהל ולמעט באמירת תחנון או במקום שאין שם מוהל ע"מ שלא להימנע מנפילת פנים?
היש "לקדש מלחמה" על המנהגים השונים שנהגו בנושא זה עדות ישראל?
שלום מורינו
א האם צריך לחזור על ק"ש ותפילה אם בהיסח הדעת לא כיוונתי בפס' ראשון או בברכת אבות?
ב האם מותר להתפלל במכנס קצר?
תודה רבה לכבוד הרב בריאות איתנה
שלום שאלתי היא כזאת
כשאני מתפלל ומגיע זמן התחנון כשאומרים את הוידוי אני משתדל לכוון במה שאני אומר חטאנו... עוינו וכו' ואני נזכר ומצר על החטאים שעשיתי אך רוב הציבור אינם עושים כן... (או שעושים מהר יותר או שאין להם רבות על מה להתחרט אם נשפוט לזכות) ומסימים הוידוי מאוד מהר יחסית אלי וכבר מגיעים אל אמירת י"ג מידות... שאלתי היא האם עדיף לכוון טוב בוידוי ולהפסיד אמירת י"ג מידות או שמא לומר וידוי חטוף והעיקר להגיד י"ג מידות עם הציבור אפילו שבהן אני דווקא לא יודע לכוון כלל??
מהו מעמדו של ההלל בהשוואה לדיני ההפסקות בתפילה?
האם מעמדו של ההלל הוא לפחות כק"ש בגלל שברכתו "אשר קדשנו במצוותיו" ויחולו עליו אותם דיני הפסק כבק"ש?
מדוע אין מברכים על ההלל בליל הסדר, האם ניתן ללמוד משם את התשובה לשאלתינו?
לכבוד הרב השלום והברכה! בסימן מז סע' יג, ל' המחבר (שם): "מברך כל הברכות חוץ מברכת 'הנותן לשכוי בינה' ופרשת התמיד ...". המשנ"ב מביא שתי שיטות האחת שרוב האחרונים מסכימים שיכול לברך אפילו קודם שיאיר היום, והשניה שי"א שלכתחילה יש ליזהר שלא לברך אותה קודם שיאיר היום. לא הצלחתי להבין האם אני יכול לברך קודם עמוד השחר 'הנותן לשכוי בינה ' או לא? וגם לא מצאתי מקורות אחרים זמינים שמדברים ע"ז. וגם האם יש הבדל בזה בין ספרדים לאשכנזים?
בתודה רבה אליחי