הלכות דעות
שלום כבוד הרב בהלכות דעות פ"א ה"ד כותב רבינו בקשר למדת הכעס שלא צריך להתרחק לקצה האחרון ("ולא כמת שאינו מרגיש כו') ובפ"ב ה"ג כתב שהכעס מדה רעה שצריך להתרחק עד קצה האחר. א"כ מה ההוראה להתרחק או לא?
תודה רבה וישר כח
לק"י שלום לכבוד הרב.
מדוע חייב אדם להתרחק עד הקצה השני דווקא במידת הכעס והגאווה, והאם יש קשר בין שתי מידות רעות אלו לפי רבנו? ה' ירבה שלומך וטובתך.
הכעס מקורו לא רק במזג רתחני, אלא בהתייחסות האדם אל עצמו, שהוא הכל, ומי יפר דבריו, או לא יכבדו. ולכן אמרו חז"ל גם על הכעסן, וגם על הגאוותן, שהוא דוחק את השכינה, כאילו הוא מתעלם מה', הוא אדון העולם, וכולם חייבים לו את חייהם.