הכעס מקורו לא רק במזג רתחני, אלא בהתייחסות האדם אל עצמו, שהוא הכל, ומי יפר דבריו, או לא יכבדו. ולכן אמרו חז"ל גם על הכעסן, וגם על הגאוותן, שהוא דוחק את השכינה, כאילו הוא מתעלם מה', הוא אדון העולם, וכולם חייבים לו את חייהם.