מידת הכעס

שלום כבוד הרב בהלכות דעות פ"א ה"ד כותב רבינו בקשר למדת הכעס שלא צריך להתרחק לקצה האחרון ("ולא כמת שאינו מרגיש כו') ובפ"ב ה"ג כתב שהכעס מדה רעה שצריך להתרחק עד קצה האחר. א"כ מה ההוראה להתרחק או לא?
תודה רבה וישר כח

לק"י לכבוד מו"ר הרה"ג רצון ערוסי שליט"א בעבר הייתי מתרגם סדרות לא צנועות, וכנראה שבגללי אנשים ראו את הסדרות האלו, בגלל שהיה להם את התרגום העברי. האם זה נחשב שסייעתי בדבר עבירה, ואיך מכפרים על זה? אליבא דרבנו הרמב"ם. יורנו מארי את דרך האמת ושכרו כפול מן השמיים.

לק"י שלום לכבוד הרב.
מדוע חייב אדם להתרחק עד הקצה השני דווקא במידת הכעס והגאווה, והאם יש קשר בין שתי מידות רעות אלו לפי רבנו? ה' ירבה שלומך וטובתך.

"תיקון לעון משכב זכור למי שאין בו כוח להתענות, וגם אינו יכול להתגלגל כל גופו בשלג תשעה פעמים, יקבל תענית מבעוד יום" תוכל להגיד לי מה אני עושה על פי זה? כיצד אני מבצע את התיקון?

שלום לכבוד הרב השלום והברכה, לפי הרמב"ם נוסח הוידוי הוא: "חטאתי עויתי פשעתי...... ואני בוש במעשי ואיני שב לחטוא כלל" (לעולם) מה הכוונה לעולם? מה לאדם יש איזושהי ערבות או הבטחה או איזה "כיסוי" לזה שלא יחטא שוב אף - פעם?? מילא במצוות קלות שאדם יכול לשלוט על עצמו, אבל מה בנוגע לעריות? איך יכול האדם לשלוט על עצמו במצבים כאלו "כ - ל הזמן"? הרי פעם 1 פעמיים הוא ישמור וזהו.... כי זה טבעי שהאדם נכשל בעבירות כאלה.. (יצר האדם רע מנעוריו, ואל אישך תשוקתך וכיוצ"ב...) אז לכאורה שהמצב הוא כזה, 2 שאלות יש לי לפני הרב:
1) איך אדם יכול ב - א - מ - ת לשמור על עצמו בנושאים אלו?

שלום הרב.
הרמב"ם כותב בהלכות תעניות בפרק ה' הלכה ג' כי טורנוסרופוס שרף את ההיכל בתשעה באב - שהוא "יום המוכן לפורענות";
א. האם הרמב"ם סובר שבשלושת השבועות שולט ה"קטב מרירי"?
ב. מה זה אומר שזה "יום מוכן לפורענות"?- זה יום שבו נזכרים כל עוונותינו - אם כך, למה דווקא ביום זה? אם זה יום שבו (יש האומרים כך) שולט איזהו שד - האם הרמב"ם יסבור כך? האם זה יום שבו אקבל עונש יותר גדול על חטא מסויים - שביום אחר אקבל עונש פחות חמור? אם כך - אשמח להבין את כוונתו של הרמב"ם באומרו "יום מועד לפורענות".
בתודה מראש...

שלום לכבוד הרב אני חוזר בתשובה במשפחה מסורתית. הוריי מקפידים לא להדליק אש בשבת לא לכתוב ועוד עבירות אבל כן רואים טלביזיה ונוסעים בשבת לדוג'. יש לציין שאימי מדליקה נרות והולכים לבית הכנסת ואפילו שומעים דברי תורה מידי פעם (שיעור בטלביזיה למשל). אם הם נוגעים ביין לא מבושל (בשביל לקדש לפי פסיקת רבנו אני משתמש בו) האם מותר לי לשתות ממנו? מה הדין במקרה שהבקבוק סגור (לא הרמטי) כל השבוע ואני רק פותח אותו בקידוש?

שלום וברכה
1 . לפי דעת הרמב"ם יסורים ללא תשובה האם מכפרים ?

האם יש כפרה לאדם שחי בעבירה והתחייב בכרתות בימינו ?

שלום הרב.
האם קידוש ה' וחילול ה' צריכים כוונה? למשל, אם בן אדם דתי עושה קידוש ה' בלא שהתכוון לכך - האם יזכה לשכר דומה למקדש שם ה' ברצון או שיקבל שכר פחות? כיוצא בזה, האם בן אדם שלא התכוון לעשות חילול ה'- ייענש על כך כאילו עשה זאת בכוונה או שיש שוגג בחילול ה'?
בתודה...