שאלה זו קורעת את לבי. גזרתי לבני עירי שלא יתפללו אפילו בחוץ. כי עינינו רואות ולא זר, שלא מצליחים לשמור על כללים. נראים מרוחקים, אבל כשיש ס"ת מתגודדים סביבו, גמרו להתפלל הולכים יחד קרובים זה לזה. לא. צריך לשמור מרחק תמיד. הם פונים אחד מול השני. וזה אסור. זאת אומרת, יש מצב שצריכים לגזור על עצמנו שלא להתפלל במניין בגלל שרבים נכשלים. מסכנים עצמם ואותנו. כי זה הולך מעגלים מעגלים. מתרבים הנפגעים. שאלות כאלה קורעות אותי, כי אני מעוניין שיתפללו במניין. אך מה לעשות. בליל שבת התחננו שאתיר. ואסרתי. אפילו שקשה לי מאוד. לאחר הקידוש נקשו בדלת ביתי, הגיע יהודי יקר צעיר אברך ואמר, שבביכנ"ס מסוים התפללו בחוץ. התגודדו. מישהו צעק ואמר שהרב אסר. הוא נחרד. ובא לשאול אותי אם באמת אסרתי. ואמרתי, כן. ואמר לי שבאמת יש התגודדות. וזה מנוגד לכללים ומסכנים עצמם. במוצ"ש מישהי התקשרה ואמרה לאשתי, שבביכנ"ס אחר התפללו בחוץ, היא יצאה לראות וראתה שהתגודדו, ואמרה הרב אסר. הדברים האלה מאשרים שאכן באמת למרות הכאב, יש הצדקה לגזירה, אנחנו שומעים כיצד רופא בכיר במ' הבריאות חרדי אומר, אחי החרדים, אני מתחנן אליכם, שמרו על חייכם. היום מאות חולים בקרב חרדים, כי לא מקפידים על הכללים. בני ברק מקום ראשון. זה פשע. רב שמחזיר בתשובה אמר, נמצאים פושעים בביכנ"ס. עם כל הכבוד, אסור בשום פנים ואופן. גדולי ישראל אסרו כי יודעים שלא שומרים על הכללים. לכן אין ברירה, לשמור גזירה זו עד יעבור זעם. ובמהרה.