כריעה בזמן תחנון בסוף חזרת הש"ץ
בשיעור על הלכות קדיש וקדושה אמר כבוד הרב שאדם שמתפלל במניין שאינו כמנהג אבותיו אסור לו לשנות ממנהגי המקום , האם הדבר אומר כי בזמן תחנון בסוף חזרת הש"ץ אסור לי לכרוע לצד שמאל ולהגיד את התחנון כמנהג אבותינו ?
לכב' הרב, מה המזמורים שמתאימים לימים אלה?
תהלים צא, קב, קל, וכן יש לומר אבינו מלכנו מנע מגפה מנחלתך.
בשיעור על הלכות קדיש וקדושה אמר כבוד הרב שאדם שמתפלל במניין שאינו כמנהג אבותיו אסור לו לשנות ממנהגי המקום , האם הדבר אומר כי בזמן תחנון בסוף חזרת הש"ץ אסור לי לכרוע לצד שמאל ולהגיד את התחנון כמנהג אבותינו ?
רציתי לדעת מה נהגו הבלאדים והשאמים להפטיר בר"ח אב ור"ח אלול החלים בשבת. מצאתי בזה כמה דברים סותרים.
אדם שהתחיל לברך ברכות השחר, ולאחר שכבר אמר שֵם ומלכות נזכר שלא התחייב בה. האם יפסיק בו במקום ויאמר בשכמל"ו; או שמא יסיים אותה כלשונה לצאת לפחות כדעת השו"ע ושאר ראשונים, ורק אח"כ יאמר בשכמל"ו?
אני פוסק בביתי לפי הרה"ג עובדיה יוסף זצ"ל
אשתי תימנייה
בשבתות וחגים של אירוח של משפחתה אני מתפלל עם חמי וגיסי במניין תימני
האם לפי פסקי הרב עובדיה יוסף אני יכול ללמוד את ההגייה התימנית ולהתפלל, ולברך ולעלות לתורה ולקרוא לפי הגייה זו כשאני מתפלל בכללי במניין תימני ?
מה המקור של התימנים שהם מכסים את פניהם בקרית שמע?
זה לא כתוב ברב קאפח.
אמרו שרבי יהודה הנשיא שהיה נוהג לכסות את פניו בק"ש.
שלום לכבוד הרב,
ראיתי שהרב משתמש במונח "כמרצה מעות" בתשובותיו על "מהירות" התפילה. מהיכן שאוב המונח הזה? האם הרמב"ם השתמש בו? אם יש אדם שרגיל לספור כסף מהר יותר מחברו, זה אומר שיש כאלה שמתאים להם להתפלל במהירות יותר מאחרים? שבת שלום
שלום לכבוד הרב
בישיבתי יש סליחות לספרדים האם לומר בציבור את הסליחות בנוסח הספרדים
או ביחיד בנוסח תימן בלדי
שלום לרב האם מותר לברך ברכה מול מראה? אצלינו בבית הספר ישנה מראה גדולה מול כיור נטילת הידים
תודה
שלום כבוד הרב,
רציתי לדעת האם יש חובה לאדם העולה לתורה לקרוא בעצמו את העליה שלו?
אני יודע שמנהג תימן הוא שהעולה קורא בעצמו אך אני רואה מקרים רבים בהם הקורא לא הכין את הקריאה כראוי ומתעקש בכל זאת לקרוא בעצמו, אני רואה לצערי שתופעה זו מתרחבת ויותר ויותר אנשים עולים לתורה לא מוכנים וקוראים עם טעויות רבות שלפעמים אף משנות את משמעות המילה.
השאלה שלי היא האם במצב בו העולה לא הכין את הקריאה כראוי הוא עדיין צריך לקרוא או שמא עדיף לו לתת לחזן לקרוא במקומו (והוא כמובן יקרא בשקט איתו).
תודה רבה.
שלום הרב.
מה טעם ההיתר להשיב לתת שלום בקריאת שמע, כל מצב לפי מעמד האנשים.
נראלי משום כבוד האדם העובר, שכן מובא שם אביו או מלך, ואותם חייבים לכבד.
ומסקנה, מה הטעם, ואם הטעם כמו שכתבתי, האם חייבים לתת שלום, אפילו כאשר אותו אדם לא רוצה להפריע לו בקריאה?(למשל מלך, שלא יכול למחול על כבודו)