מגילת אסתר
שלום הרב, האם מחלל שבת יכול לקרוא את המגילה עבור אשתו?
תודה
הבנתי שצריכים לשמוע את המגילההורק אח"כ לאכול.
הקריאה לנשים היא שעה אחרי הגברים.
האם מותר לנשים ששומעות מגילה שעה אחרי הצום לאכול בסיום הצום ורק אז לשמוע מגילה?
מותר לנשים לאכול ולשתות מיד עם צאת הכוכבים.
הגברים אכן ממשיכים עד אחרי קריאת המגילה.
אבל מי שאינו יכול להחזיק מעמד, הרי לפני קריאת המגילה רשאי הוא לשתות, כי כבר יצאו הכוכבים ואח"כ לשמוע מקרא מגילה.
שלום הרב, האם מחלל שבת יכול לקרוא את המגילה עבור אשתו?
תודה
א האם יש תחפושות שמותר להתחפש? לדוגמה - תלבושת של חסיד, רבנים, תלבושת של תימני וכו'.
ב האם מותר אותם גם לגדולים?
ג האם עדיף בכלל לא להתחפש?
לק"י לכבוד הרב רצון ערוסי יצ"ו, שלום רב פסק רבנו הרמב"ם בהלכות תעניות "משנכנס אב ממעטין בשמחה" ושם גם ביאר מהו המיעוט (בניין נטיעה וכו'). אולם לא הזכיר רבנו בהלכות מגלה "משנכנס אדר מרבין בשמחה" (אלא רק ביום פורים כתב שלא מתענים ולא מספידים) לפיכך נתעוררו לי שתי שאלות
1. מה הכוונה "להרבות בשמחה"? הרי את כל המצוות צריך לעשות בשמחה וכ"פ רבנו בסוף הלכות לולב.
2. האם רבנו התעלם מאימרת חז"ל זו "משנכנס אדר מרבין בשמחה" כיוון שלא נתבארה אצל חז"ל כמו שביארו "משנכנס אב ממעטין בשמחה"? בברכה דוד משה
הרמב"ם כתב בהלכות מגילה: "ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות".
וכבוד הרב ענה כבר לכמה שואלים שהדרך הנכונה להשתכר שהיא לשתות יותר משיעורו וללכת לישון כאשר חש כאב בראשו. אך במחילה מכבוד הרב, נראה שדברי הרב לא מוזכרים בדברי הרמב"ם. לכאורה משמע מדברי מורנו שההירדמות לא נובעת מרצון אישי כדברי הרמ"א, אלא משכרותו.
לק"י יורינו רבינו:
א. האם מותר לבעל/ גבר לתת את מעילו לאשתו/ אישה כשקר לה או שמא זה איסור "לא ילבש"?
ב. האם כל אחד מבני הבית חייב במשלוח מנות/ מתנות לאביונים? או שמא סומכים על האב?
ג. את התשובה הנ"ל שיוצאים יע"י האב האם כשהאב שולח צריך לתת כמות על כל המשפחה? או שמא כמות של אדם אחד ששולח?
ד. מה הדין באם אדם נמצא ביום י"ד בעיר מפורזת וקורא שם את המגילה בערב ובבוקר ועוסק במצוות היום ולאחר מכן נוסע לירושלים? האם חייב לקרוא שוב את המגילה איתם ולעשות את מצוות היום? בברכה.
לא הבנתי את תשובתך לגבי פורים משולש בירושלים לנוהגים כפי מורנו הרב יוסף קאפח: קריאת מגילה ביד' כמו פרזים אבל איך ניתן מתנות לאביונים ביום שבת ?
שלום לכבוד הרב,
בבית הכנסת התקינו מערכת הגברה (רמקולים) לשמיעת המגילה, האם יצאנו מידי חובת שמיעת המגילה?
לכבוד מו"ר יצ"ו
א. האם בק"ק צנעא בתימן היה מנהג אחיד באופני כתיבת המגילה?
ב. ברשותי מגילת אסתר "המלך" כתובה על גוויל אולם צורת האותיות אינה כמנהג תימן והמגילה מתוייגת. קראתי במספר מקומות ואף נוכחתי לדעת שאבותינו לא הקפידו על תיוג המגילה ואף לא נהגו לכתוב בסגנון "המלך" אלא כתבו את המגילה כשכל עמוד מסתיים בסוף פסוק.
ג. האם יש להעדיף לקרוא בציבור ממגילת "המלך" מתוייגת ובכתב שאינו כפי מסורת הכתיבה התימנית או שמא יש להעדיף קריאה ממגילת "סוף פסוק" שאינה מתוייגת והכתובה בכתב כפי מסורת תימן?
בברכה ובתודה
אבישי קארו