מתי מברכים ״מציב גבול אלמנה״ לפי תשובת הרב?
שלום הרב
מתי מברכים "מציב גבול אלמנה"? רק אם רואים ישוב פעם ראשונה, או כל פעם שרואים ישוב שלא ראינו 30 יום?
שלום למה אצלנו בנוסח ברכת אשר יצר אנחנו אומרים 'אינו יכול להתקיים'
המילה יכול בחולם בעוד שאנו אומרים במוסף של ראש חודש 'ואין אנו יכולים' המילה היא בשורק? תודה.
כמו שהנוסח אינו יָכוֹל להתקיים לגבי היחיד, כך ניתן לומר לגבי הרבים, ואנין אנחנו יְכוֹלִים לעלות, עיין סידור אוצר התפילות.
אלא שאצלנו יש נוסח ואין אנו יְכוּלִים, כי יש גם מסורה כזו, שהרי מצאנו בירמיה, לח, ה, נאמר: אין המלך יוכל אתכם דבר, ולא, אין המלך יָכוֹל אתכם דבר. וכן בקהלת א, טו, מְעֻוָּת לא יוּכַל לתקֹן, ולא מְעֻוָּת לא יָכוֹל לתקֹן.
שלום הרב
מתי מברכים "מציב גבול אלמנה"? רק אם רואים ישוב פעם ראשונה, או כל פעם שרואים ישוב שלא ראינו 30 יום?
בס"ד לרב שלום,
1. מזה יראת שמיים?
2. האם ראיית קשת שמיעת רעם וראיית ברק נכללים בהגדרה של ברכות שבח?
3. מדוע צריך לברך מהי חשיבותה של הברכה? האם עצם זה שאני מברכת אני נוטלת רשות מה' להנות ממה שברא? האם זה רלוונטי גם לגבי ברכות השבח וברכות המצוות או רק לגבי ברכות הנהנין?
4. מה ראשי תיבות של חיי,ם בברכת הגומל?
ארבעת האפשרויות נימוקיהן והקשיים המתעוררות עליהם: א. להזכיר שבת (רצה), ב.להזכיר ר"ח (יעלה ויבוא), ג. להזכיר שבת ור"ח, ד. לא להזכיר שניהם.
האם ניתן לתמוך בשיטה ב' מדין תשלומין שהרי כאשר מתפלל בחול תפילת תשלומין של שבת אינו מתפלל תפילת השבת?
כיצד יש להתייחס לעובדה שאין התייחסות לשאלה זו לא ברמב"ם ולא בתלמוד והרי מצבים אלו מאד שכיחים ומדוע הסתבכו הפוסקים בשאלה זו?
שלום וברכה מארי ערוסי בתשובתך הקודמת אמרת שהמתפלל משפיע על אחרים בכך שהוא גורם לכם השפעה ומרעיד את לבבותיהם. אם כך, האם יש טעם להתפלל על שבוי? הוא לא יודע אפילו שמישהו מתפלל עליו. ושאלתי השניה: למה המברך ברכה לבטלה צריך לומר בשכמל"ו, הרי הוא אומר 'ברוך' אתה ה'. הוא לא מזכיר לבטלה, הוא מברכו.
תודה וברוך תהיה
שלום לכבוד הרב שליט"א
לחם קל הינו אוורירי ונמכר פרוס דק דק. כיצד ניתן לאמוד את השיעור לעניין ברכת המזון? למשל - 2 פרוסות בודדות עולות לשיעור זה?
תודה וחזק וברוך
שלו' וברכה
האם מותר בהכנת הגחנון לשים בתחתית הסיר לחם כפי שהעולם נוהג לעשות? והאם אין בכך ביזוי הפת שהרי היא נשרפת כליל וכל מטרתה היא למנוע שריפת הגחנון? ובאם הדבר אסור, האם הדבר יהא מותר כשלחם מיועד לזריקה עקב חוסר אכילה? תודה רבה
יש שאומרים באופן קבוע ברכת השחר אחרי תפילת שחרית.
לפי מנהג תימן, היו אומרים ברכות השחר לפני התפילה בבית בעלות השחר.
וזה הנכון.
יש הלכה שאפשר רק אם הוא אנוס, שלא הספיק לומר בעלות השחר, ולא שיעשה לעצמו מנהג קבוע לומר אחרי התפילה.
מה הנכון בנידון זה?
ילמדנו רבנו,
ראני אדם מריח להנאתי את ניחוח הקפה שחור המרוכז בשקית מהחנות,
אמר לי: זה מחלוקת הפוסקים אם צריך לברך ברכת הריח ולכן יש להמנע מלהריח.
שאלתי היא:
א.מה דעת רבנו בעניין?
ב.מדוע אם יש מחלוקת אני צריך לצמצם לעצמי את החיים ולהמנע משפע ה' לברואיו?
האם באמת אמרינן סב"ל רק שלא יחזור לברך מספק, אבל אם אני לא בטוח אם יש חיוב ברכה עליי להמנע מלהנות?
לכבוד הרב האם הרב יודע אם יש איזה שהוא לימוד גמרא הלכה וכו' לפי מנהג תימן בימי חול המועד? האם מותר לדבר בין הנטילת ידיים לברכת המוציא? כתב הגר"ע עובדיה שלא לענות אמן לברכה שיש בה ספק. הכוונה נגיד כשאשכנזיה מברכת על נטילת לולב אז לא לענות אמן. האם ההלכה הזאת תקפה גם לגבינו? ואם כן האם לענות אמן בקדיש ספרדי "וימליך מלוכתה ויצמח פורקנה ויקרב משיחה" היות ואנו ממשיכים "ויפרוק עמיה"?
באלו נסיבות לא יתחייב ברכת 'שהחיינו' מי שזכה לגדולה או שררה על הציבור?