סליחה לפני יום כיפור
שנים אני תוהה עד כמה יש כנות בבקשת הסליחה סמוך ליום כיפור .האם לא נכון להטמיע שבקשת הסליחה סמוך לזמן שפגעו בך יותר נכונה ואמתית ?
תודה
אין ספק שבקשת סליחה בזמן הפגיעה היא עיקר החיוב, והנכונה והכנה, אבל טוב שיש לנו את יום הכיפורים כזרז למי שטרם ביקש סליחה מזה שפגע בו.
תכנים לקריאה נוספת
מהם הכלים שמעניקה ההלכה כסיוע למלווה לגבות חובו מהלווה המשיב פניו בטענת: "אין לי"?
האם מרחמין בדין או שבי"ד יורדין לנכסיו של לווה ע"מ להחזיר גם את ההוצאות הגביה שנשא בהם המלווה?
הניתן לחייב את הלווה, בנסיבות מסוימות, למכור דירתו ולעבור לדירה קטנה יותר ע"מ לפרוע ההלוואה למלווה?
האם רשאי מלווה לעכב קבורתו של הלווה שנפטר כמנוף לחץ על היורשים לפרוע את חוב ההלוואה?
נטילת ידיים לכהן ביוה"כ
לכבוד רבינו שלום ישנה דעה כי כהן ביום כיפור צריך ליטול ידיו לברכת כהנים כי זו כמו עבודת בית מקדש האם זו גם דעת הרמב"ם ?
המסתפק בלולב ושופר
שלום וברכה לכבוד מארי.
א. האם אדם המסופק אם שמע שופר או נענע לולב ביום הראשון של החג שמצוותו מדאורייתא האם כשבא לעשות את המצווה מספק יברך? שהרי הרמב"ם כתב בהל' ק"ש פ"ב הי"ג "ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא חוזר וקורא ומברך לפניה ולאחריה. אבל אם ידע שקרא ונסתפק לו אם בירך לפניה ולאחריה או לא בירך אינו חוזר ומברך" ע"כ.
ב. האם כאשר אדם מסופק ביום השני של ר"ה אם שמע שופר או בחוה"מ אם נענע לולב אינו חייב לעשות כלל את המצווה הואיל וספק דרבנן לקולא?
תודה רבה לכבוד מארי
עובר בתוך 40 יום, האם רשאית אמו אף שהיא בריאה לאכול ולשתות ביוה"כ לפי המלצת הרופאים ע"מ שלא לסכן חייו?
היש הבדל בדינה של המעוברת בשבירת צום יוה"כ כשהעובר בן למעלה מ-40 יום?
באלו נסיבות ניתן יהיה להתיר אף למעוברת בתוך 40 יום לשתות ביום כיפור "פחות פחות מכשיעור"?
תקיעת שופר
האם לפי רבנו נער בגיל 14 יכול להוציא את הרבים ידי חובה בתקיעת שופר?
מהו יחס ההלכה להצעה לחשוד שטרם עמד לדין לתמוך בבקשת חנינה שלו בתנאי שיפרוש ממשרתו?
כיצד ההלכה תתייחס להצעה שלכאורה נראית נדיבה מצד בנימין גנץ לראש הממשלה, שאם הוא יבקש חנינה יתמכו בהצעתו זו, ובלבד שיפרוש מהחיים הפוליטיים?
חולה ביום הכיפורים
חולה שהתירו לו לאכול ביום הכיפורים, האם הוא חייב לקדש על היין ולומר יעלה ויבוא? ראיתי, שמורנו הרב יוסף קאפח כתב שחייב לקדש.
א. מהיכן כוחו של מורנו הרב יוסף קאפח לדייק?
ב. חז"ל לא תיקנו לומר קידוש, כי הרי אפשר לומר בטלה דעתו של החולה אצל כל אדם. מה דעתו של אדם גם לגבי קידוש וגם לגבי יעלה ויבוא?