אכן מנהג אבותינו היה שהתעטפו בטלית בכל תפילותיהם, אלא כשהגיעו לארץ, יש שהושפעו מסביבתם, ולא התעטפו במנחה ובערבית בימי החול, כי בלילי שבתות ובמועדים, עדיין רבים שהמשיכו במהגם הקדוש להיות עטופים בטלית, ומצווה לעודד חידוש מנהג אבותינו.
וכתב רבנו, ציצית, ג, יא: "אע"פ שאין אדם מחויב לקנות טלית ולהתעטף בה, כדי שיעשה בה ציצית, אין ראוי לאדם חסיד לפטור עצמו ממצווה זו, אלא לעולם ישתדל להיות טעוף בכסות המחויבת בציצית, כדי שיקיים מצווה זו, ובשעת התפילה (=כל תפילה) צריך להיזהר ביותר. גנאי גדול לתלמיד חכמים שיתפלל והוא אינו עטוף".