שנים רבות סבר סבי , הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל, בדעת הרמב"ם, שאם מולחים את החתיכה ואח"כ חותכים אותה, אי אפשר לחלוט אותה, ואין לה תקנה במליחה נוספת אלא הכשרה לאכילה הוא רק בצליה. כך נהג בביתו, וכך הורה לצאצאיו ולתלמידיו. הסיבה היא שאם חותכים את הבשר אחרי מליחה, נוצרות חתיכות קטנות שצד אחד שלהן כבר נמלח ויצא דמו, והצדדים האחרים לא, מליחה נוספת תפליט את הדם מצדדים אלו, ותבליע אותו בצד שכבר נמלח.
בשנים האחרונות לחייו סבא זצ"ל חזר בו מהפסק הזה, ואמר לי שניתן למלוח את הבשר פעם נוספת, והוא ימשיך להוציא דם, בין אם הבשר נחתך, בין לא נחתך, בין נחתך מצד אחד ובין אם נחתך מכמה צדדים, משום דאיידי דטריד למפלט לא בלע.
מתי לדעתו אי אפשר למלוח אחרי חיתוך? בבשר ששהה במלחו כ"ד שעות. כאן אכן הדם יבלע בצד שכבר נמלח, ואין לבשר תקנה אלא או לחלוט את החתיכה באותו גודל שנמלחה, או בצליה. 
עיין רמב"ם מאכלות אסורות פ"ו הל' י, ושם הערה י"ח של סבא זצ"ל באורך, ובתוכה: "כתב מרהמ"ח עיין מהרי"ט סי' קכב דלדעת רבנו אסור לחתכו לשניים אחר מליחה קודם חליטה עי"ש שהטעים סברת רבנו...  ותורת אמת בפי המהרי"ט, ולפי"ז אנו שנהגו אבותינו כפי מסורת הגאונים וכמ"ש רבנו, אותם שוקים שמוכרים בשוק שכידוע חותכים אותם אחר מליחה, אין להם תקנה אלא בצליה, שאם ימלחם פעם נוספת הרי הצד שלא נחתך כבר פלט כל דמו וצירו (?) והשתא הצד שנחתך פולט דם והיאך בולע, ולפיכך אין להם תקנה אלא צליה ואח"כ מותר לבשלם...".
וראה גם תשובות הרב יוסף קאפח לתלמידו תמיר רצון (עורך איתמר כהן, טבת התשס"ד), תשובה 589 עמ' 293.
עופר בר' דויד ברבי יוסף קאפח