תפילת שחרית בישיבה

מה דינם של הציבור שסיימו תפילת הלחש ופסעו לאחור, האם ישנו איסור לחזור למקומו בחזרת הש"צ?

היש הבדל בין דין הציבור בשאלה זו ובין דין הש"צ שסיים תפילת הלחש ופסע לאחוריו?

האם האיסור לחזור למקום שעמד בתפילת הלחש מוגבל עד שמגיעים בחזרת הש"צ לקדושה?

כיצד מתיישבים הפסוקים: "מי כד' אלודינו בכל קראינו אליו" לעומת הפסוק: "קראוהו בהיותו קרוב"?

האם עדיף לומר סליחות בלילה לאחר תפילת ערבית או לקום בחצות ע"מ להתחנן בסליחות עד שיאור היום?

כיצד ניתן ליישם בחוכמה את הצורך בחשבון נפש באמצעות הסליחות בעידן שלנו שישנו קושי בהשכמה בחצות?

בהל' תפילה (פ' ה') משמע מדברי הרמב"ם שבפריסה על שמע ניתן לסמוך על ש"צ ואילו בהל' ק"ש (פ' ט') משמע שהש"צ מוציא י"ח את שאינן יודעין לקרוא, כיצד ניתן ליישב הסתירה?

היש שוני בין הכללים של יציאת י"ח בברכות לבין יציאת י"ח בתפילות ומה מקורו של שוני זה?

הניתן להתייחס לברכות ק"ש לכתחילה כמו תפילה היות והן מהוות תחנונים ואולם בדיעבד יצא י"ח אף מי שבקי למרות שסמך על ש"צ?