לכבוד מורנו ורבינו
מעמיד התורה והמשפט בישראל

האם בפסק דין והוראת הלכה בדיני ממונות מקיימים השופטים מצוות תורה "והשבותו לו" וכן לאו של "לא תונו איש את עמיתו"?
והאם נכון הדבר שיחוייבו ע"פ התורה לשפוט מדין זה ואינם יכולים להתעלם?
האם עורכי דין גם יש בידם החובה וזכות בעניין זה מדין תורה או שנכון להתרחק ממקצוע זה?

בברכה לבריאות איתנה והגדלת התורה והמשפט בישראל

1) מה דעת הרב קאפח ומארי בהטלת פתיל תכלת הראיות של האנשים שמצאו את התכלת הן ראיות חזקות א"כ היאך אנו נמנעים ממצווה זו לשיטת הרב קאם ח ומארי?
2) ראיתי בספר שהוציא החמ"ד על הרב קאפח ומורשתו בשם הוא היה אומר, ושם כתוב שהרב קאפח התיר לעלות להר הבית כמובן למקומות המותרים ואחרי טבילה האם זה נכון? מה דעת מארי בנושא זה? האם יש לברך על הטבילה לפני שאני עולה להר הבית?

1) הכיצד אנו מברכים ברוך שאמר וישתבח כל יום הרי אלו ברכות שאינן מוזכרות כלל בש"ס (כך הפרי חדש כותב בסי' נא שאינן מוזכרות וכותב שצ"ע איך אנו אומרים אותן כל יום וגם אני הקטן חיפשתי בפרוייקט השו"ת ולא מצאתי זכר לברכות הללו ולמרות שהטור כותב בסי' נא' שאנשי כנה"ג תיקנו את זה עדיין לא מצאתי שום משנה ותוספתא שמזכירות כי הוא זה על ברוך שאמר וישתבח) ברוך שאמר וישתבח מוזכרות לראשונה בגאונים ובכל זאת הרמב"ם כתבן בסידורו היאך?
2) האם אישה יכולה לברך על הלל בחנוכה בגלל שאף הן היו באותו הנס והיא לא פטורה מחנוכה בחגים אני מבין שהיא אסורה לברך שהרי נשים לא מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמא?

רבנו כותב שאת הציצית מטילים לא יותר על שלש אצבעות מקצה האריג. ראיתי טליתות מתימן (שמלה) שהיו יותר ולפעמים הרבה יותר מכך. (ללא הנימין המשולשלים כמובן) איך ניתן להסביר זאת?

הרב רצון ערוסי, שלום רב. להלן כמה עניינים, שהייתי שמח לשמוע דעתו של הרב, בהיותו סמוך ומצוי בשיטת הרמב"ם ודרכו.
1. הרמב"ם כותב, כי הסיבה להרחקת שש שעות בין בשר וחלב, הוא מפני הבשר שנשאר בין השיניים. והנה, כיום שיש משחת שיניים המנקה ומבטלת כל לכלוך עם המבשרת - אין טעם יותר להרחקה זו. ואם כן, לדעת רבנו יוצא, שהמצחצח שינים לאחר אכילת בשר, יותר לו לאכול מיד חלב. כן נראה לי פשוט. ואולם, אני פונה אל הרב, לשמוע דעתו בעניין, אולי יש נימוק או טעם נוסף, שאיננו ברשותי, שיש בו משום לבטל את הנ"ל?