לשיטת מרן השו"ע, היש הבדל בדין החזרה בין הקריאה בשבת לבין הקריאה במנחת שבת ובשני וחמישי?
מהו המדד ליציאת ידי חובת קריאת התורה, מכסת פסוקים או מנין מינימלי של העולים לקרות בתורה?
מי שקרא בתורה שלא בפרשת השבוע, האם יצא ידי חובה ולא צריך לחזור ולקרוא?
תכנים לקריאה נוספת
מה השיב הרב לשאלה על גודל הכיפה?
שלום הרב,
האם ישנו שיעור מסוים לגודלה של הכיפה?
תודה.
"חסידים הראשונים היו שוהין שעה קודם התפילה" – האם הכוונה לשעה מלאה?
היש הבדל בדין שהייה קודם התפילה, ע"מ לכווין הלב, בין החסידים הראשונים לבין דין שהייה לכל אדם?
מצינו בהרבה הלכות את הביטוי שעה כמושג של זמן מועט, האם כך הוא דין השהייה קודם התפילה?
היעלה על הדעת שחסיד יקדיש תשע שעות בתפילה, ומתי יעסוק בתורה ומה על פרנסתו?
האם מותר בשבת להשתמש במים חמים מברזים המחוברים להסקה מרכזית?
היש לחשוש לאיסור בישול כאשר המים הקרים מתערבים במים החמים שהם כעל גבי האש? מהו השיעור של החימום לצרכי רחצה אשר בו יתחייב היהודי המחמם בשבת? באלו נסיבות גזרו חכמים שכלי ראשון מבשל אע"פ שאינו על גבי האש?
שבת פכ״ב הלכות ה-ו
שלום לכבוד הרב
לפי דברי הרה״ג ר״י קאפח זצ״ל בהערה ח על הלכה ה ״ אמבטי של מרחץ..״ שהדברים נאמרו דווקא במרחץ ובמקרה כזה אסור מדרבנן משום גזרת מרחץ , לא הבנתי איך מורי מיישב את קושית הכס״מ מדברי רבינו בהלכה העוקבת לה שבאמת משמע מהלכה זו שבכל כלי ראשון אסור ליצוק צונן אפילו שאינה של מרחץ ?!
נטילת ידיים
לכבוד תורתו הרה"ג רצון ערוסי שלומות כנהר,
1) האם מותר ליטול ידיים מכמה כלים, לדוגמא כוס שמספיקה רק ליד אחת, ואז לקחת כלי נוסף וליטול את היד השניה ? או שמא מדובר בכלי אחד דווקא ?
2) באחת מהתשובות כבוד תורתו דיבר על כך שתהילים (שנוהגים בימינו לקרוא לזכר מתים) אינו נחשב תלמוד תורה שאחריו אפשר לומר קדיש. והנה רבינו ז"ל כתב שדברי קבלה בכלל תורה שבכתב הן (פרק א הלכות ת"ת הלכה יב). מדוע אם כן אי אפשר לומר קדיש על מזמורים ?
תודה רבה מראש ותהא משכרתך שלמה מן השמים,
הרמב"ם
רמב״ם
שאלה:
שלום הרב בשורש תשיעי בספר המצות רמב"ם אומר להאמין או ערבית אעתקאד למצות יחוד ואהבה ויראה אבל בספר המצות מצוה שלישי - אהבת ה - הוא מדלג להאמין או ערבית אעתקאד. (יש אעתקאד ליראה). למה הוא מדלג?
ספר הלכות עריכת השולחן
שלום לכבוד הרב ,
אני בחור תימני שאמי בן 23 , שמחפש כבר קרוב לשנה וחצי את דרכי במסורת אבותינו .
אני מנסה למצוא ספר הלכה מקיף שאפשר לסוך עליו , אך על כל דבר אני מוצא פירכה ממקום אחר.
לדוגמא : אני קורא פסק הלכה מאלף בויצבור יוסף בר ,שמסתמך על הגמרא וגאונים , ומיד לאחר-מכן ,הכל נסתר לי כשאני קורא פסק על אותו הדבר מהרב רצאבי , שמביא ראיות מהגמרא וגאונים לכיוון ההפוך !
אני פשוט מבולבל , האם כשאנהג ע"פ הפסק האחד , לא אצא ידי חובה ? או ע"פ הפסק השני ?! .