קובץ שאלות
א. האם צריך לעמוד ב"אל מלא רחמים"?
ב. האם צריך לעמוד ב"ויעבור ה' "?
ג. האם התוקע צריך לומר "ויעבור ה' "? אם כן, לפני כולם או אחריהם?
א. האם צריך לעמוד ב"אל מלא רחמים"?
ב. האם צריך לעמוד ב"ויעבור ה' "?
ג. האם התוקע צריך לומר "ויעבור ה' "? אם כן, לפני כולם או אחריהם?
היש להתייחס לעלונים אלו ככתבי הקודש האסורים בבזיון?
מה דינו של הזורק את העלונים אשר במעשיו חושף הוא אותם למרמס ובעת הגשמים גם לרטיבות ואובדן?
כיצד על הגבאים לפעול בנושא העלונים במטרה להפחית הפגיעה בקדושתם ובקדושת התפילות ובית הכנסת?
האם אדם שהוא כוהן שמחלל שבת בפרהסיה, יכול לעלות ולברך ברכת כוהנים? בתור יחיד או בתור מצטרף לכוהן אחר. מה הדין? והאם מותר לו לעלות ראשון בתור כוהן לקרוא בתורה? אשמח לדעת מה ההלכה ומאיפה היא לקוחה?
האם מדובר בהשתחוויה תוך פישוט ידים ורגלים על הארץ כפוף להסתיגויות מסוימות, כפי תיאורו של הרמב"ם?
כיצד היא הקידה שמזכיר הרמב"ם ושהיתה נהוגה ע"י יהודי תימן ומדוע שינו שאר העדות ממנהגם הראשון?
היש כיום מגבלות על יהודי תימן לשוב וליפול על פניהם ע"פ המנהג המקורי?
שלום כבוד הרב,
יש לי מס' שאלות:
1. אמרו לי שההלכה אומרת שכשאדם בא לעיר/ארץ הוא צריך ללכת לפי הרב של המקום. האם התימנים שבאו לארץ לא צריכים ללכת ע"פ פסיקתו ושל מרן?
2. ע"פ הרמב"ם, האם אפשר לחמם מרק/רוטב קר בשבת על הפלטה?
3. מדוע התימנים נוהגים להתפלל בחלק מהתפילות רק "חזרה" (במוסף של שבת בעיקר), הרי הרמב"ם כותב שחזרת הש"ץ נועדה רק למי שאינו בקיא, והיום כולם בקיאים. ואולי להיפך, מדוע לא מתפללים רק תפילת לחש?
כיצד ניתן להסביר הסתירה בדברי הרמב"ם המצריך עמידה של המתפלל מול חלונות כדניאל ע"ה ואילו בהל' בנין ביה"כ לא הזכיר פתיחת חלונות?
מה הקשר בין עמידת המתפלל ליד חלונות לבין התפילה והאם יש הבדל בדין בין ביה"כ בבעלות פרטית לבין ביה"כ בבעלות ציבורית?
בנסיבות שביה"כ מוקף מסביבו בתים או אלמנטים המסתירים את המרחב להתבוננות, האם לא יפתחו בו חלונות?
שלום כבוד מארי, נראה מרבינו בהלכות תפילה, שמנהגם שלכהנים לברך "אשר קידשנו במצותו שלאהרן.. לברך את עמו..", ברכה זו בלחש. כיום שמברכים אותה בקול לאזני כל הציבור, תוך כדי תפילה אחת כתקנת הרמב"ם - האם עניית אמן על ברכה זו נחשבת הפסק בתפילה?
תודה רבה לך
לק"י
שלום לכבוד הרב
אני לומד בישיבה תיכונית ובחודש אלול מתחילים לומר אשמורות בישיבה ויש שם מניין תימני שאלתי היא האם מותר לתימנים להתפלל שחרית שהחזן של שחרית (של המניין התימני) יהיה לא נשוי או להתפלל שחרית עם האשכנזים?
1) האם ציבור שלא עומדים במודים דרבנן וכולם יושבים ראוי לגעור בהם כי הם נראים כופרים בקב"ה?
2) האם מי שאומר אלוהינו כאשר הוא אינו קורא פס' הוא נושא שם שמים לבטלה?
3) האם מותר להגיד אדני גם כשאני לא קורא פס' והאם אין בזה משום אזכרת השם לבטלה?
4) האם אבותינו בתימן היו אומרים אלוהים ואלוהינו חופשי ורק בארץ השתבשו כולם בגלל האשכנזים?
5) ברמב"ם בפתיחה למשנה תורה כתוב בשם יי אל עולם האם הרמב"ם התכווין שתגיד אדני וגם כל ברכה ברמב"ם כתוב ברוך אתה יי האם הרמב"ם התכווין שתגיד אדני ולא השם? (אני מתכווין לרמב"ם עם נוסחאות מארי קאפח של הוצאת ישיבת אור וישועה)
שלום לכבוד מו"ר
האם ניתן להקל להעלות לש"צ בחור מסורתי שאינו שומר שבת אך מאוד חשוב לו
המסורת ותפילות ליל שבת ושחרית. חשוב לו לשמור על המסורת ולהעבירה לילדיו
מכיוון שאנו מניין מצומצם לעיתים הוא עשירי ומתאמץ להגיע על מנת שהמניין לא יבוטל
האם בנסיבות האלו ניתן להקל ?
האם יש הבדל בין התפילות ? האם אולי ניתן להקל בערבית ?
האם יש משקל לטענה שאולי בזכות קירוב זה הוא יתחזק ?
תודה רבה