דילוג לתוכן העיקרי

איזוהי הדרך הישרה שילך בה האדם?

האם במציאות ימינו אנו, יאמר רבנו גם לבחור ישיבה להוציא תעודת בגרות,ללמוד מקצוע במכללה וכו' ולהתפרנס אך ורק ממעשה ידיו? א"כ לאור כל הזמן הכרוך בזה,תורה מה תהא עליה? ואף לאותו בחור שאינו רוצה לצאת מעולמה של תורה ומעדיף לעסוק בהוראה,וללמד משנה וגמרא והכל באצטלה של "שכר ביטול זמן", האם רבנו יסכים לזה? והלא מלכתחילה אין הוא רצה לעבוד,ואף ביסס על זה את פרנסתו באופן תדיר ולא חד פעמי?! הלזה יקרא "ביטול זמן"? ואף לגבי שכר רבני ערים כיום,הרי הוא הרבה יותר משכר של ביטול זמן,מה עם כל ההפרש? והרי התקציב הוא מהמדינה דהיינו מהעם?!

האדם וסביבתו

לימדונו חז"ל,לעולם יהיו ישראל בעיניך כליסטים,למימרא,שאל לי להתחבר ולפתח קשרים אם כל אדם שאני רואה במהירות,אלא רק לאחר שהוא נמדד בכלים הנכונים... ואני מכיר אותו,ומאידך אמרו חז"ל,לעולם יקדים שלום לכל אדם,וכמדומני לא היה גוי שהקדים שלום לר"ג בשוק! למימרא,פחות או יותר הפוך!? פעם אמרו שאפילו עם גוי תהיה בקשר טוב ופעם אמרו אפילו באחיך הישראלי תחשוד-קשר לא הכי טוב?!

היש איסור הלכתי להעתיק בבחינות?

תוכן

האם מדובר במעשה בלתי מוסרי בלבד שאינו מגיע לרמת עבירה הלכתית ?

מה המשמעות של חומרת איסור גניבת דעת ועל מה ובאיזה נסיבות הוא חל? 

היש לחשוש בנסיבות מסויימות אף לעבירה של גניבת ממון ?

 

במסיבת אכילת קליות פירות (ג'עלה), האם רשאי אחד לברך ויפטור האחרים?

תוכן

האוכלים במסעדה, האם יוצאים ידי חובת הברכה אם ענו "אמן" למברך שנזדמן באופן מקרי למקום?

האם מנהג יהודי תימן שכל אחד מברך לעצמו מנוגדת לדעת רבנו הרמב"ם שפסק שאחד רשאי לברך עבור כולם?

ט' באב שחל ביום ראשון, האם מותר להדיח הכלים במוצאי שבת?

תוכן

 הלכה היא שאין להכין צרכי מוצאי התענית רק לאחר חצות היום, האם בדווקא או שיש נסיבות להתר מלאכות גם לפני חצות היום?
היש נסיבות להיתר שימוש במים אף ביום הכיפורים וקל וחומר להיתר בט' באב?
האם יניח הכלים ולא ישטפם בגלל האיסור לרחוץ ידיו למרות החשש למפגע תברואתי?

Subscribe to דרך ארץ