מהי הדרך הליברלית והשפויה לטיפול בהתנגשות בין השיטות החברתיות השונות בהתייחסות לקשרים הזוגיים מבני אותו המין.
תכנים לקריאה נוספת
במסיבת אכילת קליות פירות (ג'עלה), האם רשאי אחד לברך ויפטור האחרים?
האוכלים במסעדה, האם יוצאים ידי חובת הברכה אם ענו "אמן" למברך שנזדמן באופן מקרי למקום?
האם מנהג יהודי תימן שכל אחד מברך לעצמו מנוגדת לדעת רבנו הרמב"ם שפסק שאחד רשאי לברך עבור כולם?
כאשר עורך הקידוש מעביר כוס הקידוש למסובין, האם מקבל הכוס הראשון חייב לטעום משום: "אין מעבירין על המצוות"?
היש לחשוש לגדר של הפסק בין זמן הברכה של עורך הקידוש עד סיום שתיית כוס הקידוש ע"י אחרון המסובים?
האם נכון לכתחילה לפרוס כיכר הלחם המיועד לברכה ע"מ לצמצם את ההפסק מברכת הפת עד להעברת הפרוסות למסובין?
מה עדיף- החשש להעברה לכאורה על המצוות או שבעה"ב יעביר לאשתו הפת טרם שיטעם משום חינוך לנימוסין?
נהג הרואה ספר תורה כשהוא מהלך, האם חייב לעצור ולעמוד בפני ספר התורה?
עד איזה שלב יש לעמוד בפני הספר תורה המוצא מן ארון הקודש לשם הנחתו על התיבה?
האם רשאי נהג לעכב התנועה ולהעמיד את רכבו ע"מ לעמוד בפני ספר תורה מהלך או כשרואה את רבו המובהק?
הרשאים עובדים המפגינים לשמירה על זכויותיהם, לנקוט גם בפעולה של חסימת כבישים המשבשת את סדרי כלל האזרחים?
קצין בכיר שמעד ושיקר למפקדיו, האם לפי משפט התורה דינו קלון והדחה מוחלטת מהצבא?
האם משפט התורה מכיר בכלל ש"כולם שווים בפני החוק" או מעודד את התופעה של נקמנות ו"עריפת ראשים"?
אילו כלים מציע משפט התורה ע"מ לאזן בין הצורך בענישת מי שסרח לבין הצורך שלא להפוך העבריין לאוייב החברה?
מהם התנאים עפ"י משפט התורה שניתן להחזיר את הבכיר העבריין למשרתו הקודמת אם שוכנע ביה"ד שנתקיימו כיאות?
הנהגת תלמידי חכמים - פרק ה מהלכות דעות
שלום כבוד הרב,
האם כל ההנהגות שרבינו מפרט בפרק ה מהלכות דעות מחייבות תלמידי חכמים בלבד או שחלקן תקפות לגבי כל אדם.
לדוגמא בהלכה ו', "ולא ידבר כשהוא נפנה, אפילו לצורך גדול".
תודה רבה!