מהם המבחנים ההלכתיים עפ"י הרמב"ם לזיהוי סטטוס מקום כמיוחד לדירת אדם המחייב קביעת מזוזה בברכה?

בית כנסת שמן הדין אסור לאכול בו מפאת קדושתו, האם יתחייב או לא יתחייב בקביעת מזוזה?

לשיטת השו"ע, מה נשתנו חנויות שבשווקים שנפטרו ממזוזה כיוון שאין לנין בהן בלילה מבית הבקר החייב במזוזה למרות שגם בהם אין לנין בלילה?

וכי מה נשתנה חדר השינה משאר חדרי הבית והרי הוא ממלא את כל התנאים לחיוב מזוזה עפ"י פסקי הרמב"ם?

האם יש מקום לפטור לאור המצב שפעמים בני הזוג שוהים שם ערומים או לפחות לגרום להסתרת המזוזה?

כיצד מתיישב חיוב ברכת המפיל וקרית שמע על המטה במקום זה לפוסקים שקביעת המזוזה תהיה באופן שסגירת הדלת תסתיר אותה מהשוהים בחדר?

בידוע שמצוות המזוזה הינה חובת הדר, האם מקבל דירה בהשאלה יחשב לדייר לצורך חיובו במזוזה?

באלו נסיבות לא יתחייב הדר במצוות מזוזה למרות שבכל רגע לכאורה מבטל מצוות עשה?

האם ישנו הבדל בדין בין אדם שעובד באותו מקום ברציפות מידי יום ביומו לבין מי שעובד לסרוגין?

האם זוהי חובת הדר ואז יתחייב גם בברכה על קביעת מזוזה או בגלל זכות הגוי במדור אין חובה כי הבית נחשב חסר?
מה דינו של תא בבית סוהר, האם עומד בתנאים לחיוב בקביעת מזוזה?
האם מציאות בעלי חיים בדירה הופכת את הדירה לבלתי חייבת במזוזה?

האם הדין יהיה תלוי בדייר היהודי בבית שיתחייב או בבעלות הגוי בלבד שתגרום לפטור?

מהי דעת רבינו הרמב"ם כולל במקום שרוב הדיירים הינם גויים?

האם תבדק פעמיים בשבע שנים כמזוזת היחיד או פעמיים ביובל שנים כדין מזוזת הרבים?

מהו גדר "רבים" שנתכוונו חכמי ישראל בחובת בדיקת המזוזה, האם יש הבדל בין ציבור לאוסף של יחידים?

מדוע בחו"ל לא התקינו מזוזות בשערי חצרות למרות החובה ההלכתית?

האם ניתן להכשיר בדיעבד למרות המחלוקת בין הרמב"ם ומרן לבין הרא"ש בקשר לכתיבת הפרשיות במזוזה?

מהם הגדרות של פרשה פתוחה או פרשה סתומה לפי השיטות השונות?

האם הפשרה שהציע הט"ז אשר על פיה נוהגים כיום מרבית הסופרים האשכנזיים מקובלת ע"י חכמי הספרדים?

האם חסרונם של שתי עמודים (מזוזות) ומשקוף על גביהם בכניסה לחדר פוטר ממזוזה?

האם עמודים התומכים תקרה נחשבים מזוזות פוטרים החדר או המרפסת מקביעת מזוזה?

האם קביעת מזוזה במקומות כאלו מיותר ועלולים להכשל באיסור ברכה לבטלה?