דילוג לתוכן העיקרי

יו"ט שחל לאחר השבת, האם מותר להניח תבשיל צונן ע"ג הפלטה האמורה להדלק ע"י שעון טרם צאת השבת?

תוכן

כיצד ניתן להוציא תבשיל המיועד ליו"ט מהמקרר לשם הפשרתו מבלי להכשל באיסור הכנה משבת ליו"ט?
באילו נסיבות ניתן להקל ולהורות על כוונון השעון שידליק הפלטה טרם צאת השבת?
האם מותר להקדים ולהניח תבשיל שהתבשל כל צרכו על הפלטה בין השמשות אף שעדיין לא יצא הכוכב השלישי?

האם מותר לאבל להקדים ולהסתפר כבר מע"ש הסמוך ליו"ט למרות שרק החג עוקר את השלושים?

תוכן

מהם ההבדלים בין פסיקת רבנו הרמב"ם לבין פסיקת מרן השו"ע בשאלה זו?
לשיטת הרמב"ם שאינו מתיר תספורת לאבל בע"ש הסמוך לרגל, מדוע התירו תספורת לאבל בחול המועד?
יום שלושים שחל בשבת, האם מותר לאבל להסתפר בע"ש למרות שמדובר ביום העשרים ותשעה?

יום טוב שחל לאחר השבת, כיצד יקיים סעודה שלישית מבלי לפגוע בכבודו של יום טוב?

תוכן

האם רשאים להקדים את הסעודה סמוך לאחר מנחה גדולה למרות הפגיעה בהיקף לימוד התורה בשבת?
האם האיסור לקבוע סעודה בערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה כולל גם איסור אכילת פת פחות מכזית?
הניתן לקיים את חובת סעודה שלישית גם באכילת עוגות ומה יהיה שיעור האכילה במקרה זה?

בן חו"ל שהגיע לא"י ומקיים יו"ט שני של גלויות, האם מותר למארחים בני הארץ לעשות עבורו מלאכות?

תוכן

האם קיום יו"ט שני הינה חובת המקום על כל הנמצאים בו באותו זמן או חובת הדיירים הקבועים באותו מקום בלבד?
כיצד ניתן לשמור על קדושת יו"ט שני באווירה של חולין מצד המארחים, וכיצד תראה הסתירה זו במיוחד בעיני הקטנים?
הישנן נסיבות ובאילו תנאים תותר עשיית סוגי מלאכה מסויימים ע"י המארחים עבור האורחים בני חו"ל?

בנסיבות שהתנתק החשמל ביו"ט, האם מותר לומר לגוי שיחזיר את החשמל לפעילות?

תוכן

האם ההיתר של עשיית מלאכת אוכל נפש ביו"ט כוללת אמירה לגוי שיפעיל אפילו את המזגן?

היש בנסיבות אלו של החזרת החשמל לפעילות תוך עקיפת הגורם המקצר, גדר של "מתקן מנא"?

עד כמה צריכים להתחשב ע"מ לפסוק להיתר אמירה לגוי, בעובדה שמדובר בבבית שדרים בו ילדים?

האם מותר בשבת או ביו"ט להניח כלי שיקלוט טיפות המים הנוזלים מן המזגנים? האם מים אלו מותרים בטלטול?

תוכן

היש להתייחס למים אלו כ"נולד" ואז יאסרו בטלטול בשבת כדין קוביות קרח שהופשרו למים בשבת עפ"י פסק הרמ"א?

מדוע החמירו חכמי ישראל בדין "מוקצה" ו"נולד" ביו"ט יותר מאשר בשבת? 

האם לדעתו של רבינו הרמב"ם חשו חכמי ישראל ל"נולד" גם בנסיבות היווצרות המים בתהליך הפעלת המזגנים?

לא אמר נוסח היתר עירובי תבשילין כפי שנאמר בשו"ע בארמית, האם העירוב תקף? האם רשאי בעירוב אחד שעשה בר"ה להתכוין שיעלה לו גם ליו"ט?

תוכן

 

מה רצה רבינו הרמב"ם לאותת כשפסק לומר נוסח היתר עירובי תבשילין בלשון הקודש?

מה פשר הפרטנות של נוסח ההיתר של עירובי תבשילין לכאורה גם למלאכות אחרות עפ"י הנוסח שפסק מרן השו"ע? 

האם לשיטת הרמב"ם רשאי לבשל מיום חמישי לשבת ע"ב העירוב למרות שיום שישי "חוצץ" ביניהם? 

 

שבת שלאחר ר"ה, האם מותר ביום שישי לעשות מלאכות לכבוד שבת?

תוכן

 

בנוסח עירובי תבשילין נאמר:"..לעשות כל צרכינו", האם אכן תותר כל מלאכה כולל קצירה,טחינה וכיו"ב?

אלו מלאכות מתיר עירובי תבשילין לעשות ביו"ט לכבוד שבת, האם כולל גם שטיפת רצפה, הדחת כלים, סידור המיטות? 

מלאכות שהותרו בעשייה מיו"ט לשבת, האם היתר זה יהיה תקף גם במועד הסמוך לכניסת השבת?

Subscribe to יום טוב