ספר הלכות לתימנים
שלום, אני תימני, רוצה ללמוד הלכות אבל לא מצאתי ספר מתאים.
למשל ראיתי ילקוט יוסף והספר אקטואלי ומובן..אבל כמובן זה לספרדים ולא לתימנים
איזה ספר הלכות הזה יש לתימנים?
האם ההיתר של עשיית מלאכת אוכל נפש ביו"ט כוללת אמירה לגוי שיפעיל אפילו את המזגן?
היש בנסיבות אלו של החזרת החשמל לפעילות תוך עקיפת הגורם המקצר, גדר של "מתקן מנא"?
עד כמה צריכים להתחשב ע"מ לפסוק להיתר אמירה לגוי, בעובדה שמדובר בבבית שדרים בו ילדים?
שלום, אני תימני, רוצה ללמוד הלכות אבל לא מצאתי ספר מתאים.
למשל ראיתי ילקוט יוסף והספר אקטואלי ומובן..אבל כמובן זה לספרדים ולא לתימנים
איזה ספר הלכות הזה יש לתימנים?
בפרק שלישי סעיף ה' כתוב : ואם נזדמן לו להפריש מן דבר האסור בבית המרחץ או בבית הכיסא מפריש ואפילו בלשון קודש ובענייני קודש - מה פירוש ומשמעות הענין ? בבקשה
האם יש לברך ברכת שהחיינו על טלית חדשה של ציבור? (נרכשה מכספי ציבור המתפללים) ואם כן, האם רק המתעטף הראשון מברך?
מסוף הקדמה לפרק 'חלק' משמע רק כאשר יפקפק באחד מן היסודות חובה לשנאו,
אך אם אינו מפקפק ביסודות חובה לאהבו אפילו עשה מה שיכול להיות מן העבירות...
ואילו במשנה תורה נפסק :
אָמְרוּ חֲכָמִים, כְּגוֹן שֶׁרָאָהוּ לְבַדּוֹ שֶׁעָבַר עֲבֵרָה, וְהִתְרָה בּוֹ וְלֹא חָזַר--הֲרֵי זֶה מִצְוָה לְשָׂנְאוֹ,
עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיַחְזֹר מֵרִשְׁעוֹ (הִלְכּוֹת רוֹצֵחַ וּשְׁמִירַת נֶפֶשׁ פֵּרֶק יג)
כיצד ישוב הדברים בין המקורות ?
שלום לכבוד הרב
האם כשכתוב "וחייב אדם להקביל את פני רבו ברגל"
הכוונה היא דווקא רבו המובהק?
תודה רבה
מהם הגדרים שקבעו חכמי ישראל על הנאמר בתורה: "ולפני עור לא תתן מכשול"?
האם מותר לפנות לבעל מקצוע שאינו שומר מצוות למרות החשש שאולי יעשה את מלאכתו בשבת?
האם, בכל מקרה, ישנה חובה על בעלי האתר לפרסם בקשה שלא לגלוש לאתר בשבת?
במהלך לימודי הלכות נידה ראיתי פער ניכר בין פסיקת מארי המובאת בטהרת משה (לדוג, לעניין מוך דחוק) שמקילה מאוד לעומת פסיקתו של הרב, שכותב שנהגו כך בעבר, אך בימינו יש להחמיר.
האם החומרות של הרב נובעות מכח המנהג אצל רוב עמ"יי היום?
מדוע כאן הרב לא דבק בשיטת רבנו?