כאשר נוכחים שני חתנים בבית הכנסת בו ביום, האם דוחים את הכהן או מוסיפים עולה רביעי לתורה?
האם בגלל שיום זה נחשב לחתנים כיום טוב מותר להם להטריח את הציבור ולהגדיל את מנין העולים לתורה?
האם דין זה מוגבל רק לחתנים או גם לבעלי שמחה אחרים (חתני בר מצוה, בעלי ברית ) ?
האם פסיקת הרמב"ם לחיוב כיסוי ראש לאיש מוגבלת דווקא לזמן התפילה?
"שער באשה ערווה", היש הבדל בין אשה נשואה לחברתה הרווקה?
מה משמעות כיסוי הראש לנשים והאם אי כיסוי מעכב בברכות. דהיינו, לא תברך אא"כ תכסה לפני כן את שערה?
שיעור כזית הינו המינימלי לאכילת מצוה ואילו שיעור כביצה הינו המינימלי לטומאת אוכלין,
א"כ באיזה שיעור מהם יתחייב בנטילת ידיים?
מצינו שבברכות הנהנין אין שיעור אלא חייב בברכה על אכילת כלשהו שהרי אסור ליהנות מן העולם ללא ברכה,
אך האם גם יתחייב בנט"י בברכה?
"אין קידוש אלא במקום סעודה" והרי שיעור אכילה מינימלי הוא בכזית בכדי לצאת י"ח סעודה ביום הראשון של המועדים (סוכות / פסח).
האם יצא ידי חובת הקידוש אם לא שתה רוב רביעית יין או שניתן לצרף השיעור מהטעימות של שאר המסובים למרות ההפסק בין הכוסות?
ברית מילה שנערכה ביום הכיפורים האסור באכילה ושתייה, למי יתנו לשתות היין מכוס הברכה?
האם בכל מקרה אי שתיית רוב רביעית מעכב או שישנן נסיבות שניתן להסתפק בטעימה קלה של המברך?
וכי מה נשתנה חדר השינה משאר חדרי הבית והרי הוא ממלא את כל התנאים לחיוב מזוזה עפ"י פסקי הרמב"ם?
האם יש מקום לפטור לאור המצב שפעמים בני הזוג שוהים שם ערומים או לפחות לגרום להסתרת המזוזה?
כיצד מתיישב חיוב ברכת המפיל וקרית שמע על המטה במקום זה לפוסקים שקביעת המזוזה תהיה באופן שסגירת הדלת תסתיר אותה מהשוהים בחדר?
כבוד הר' ערוסי שלומו ישגה. בבית סבי ומשפחתו המורחבת אין נוהגים כלל לציין לא את יום ט"ו בשבט, לא את יום ל"ג בעומר ולא את ימי ספירת העומר בהקשרם למנהגי אבלות . כמו כן ערב פסח אין נוהגים בתענית בכורות ואף לא נוהגים להמירה בסעודת מסכתא. חיפשתי בספרות הפוסקים והשו"ת ולא עלה בידי לדלות מידע ברור: האם יש פגם באי ציון אחד מן הימים הנ"ל. האם מקור כל זה הוא בטעות. סוף דבר, האם עלי לנהוג כך גם בביתי שלי? אציין כי סבי אינו מן המעיינים או הבקיאים הגדולים, אך הוא בור סוד שאינו מאבד ושמרן גדול בכל מה שנהגו קודמיו. יאיר כת"ר עיניי ושכר מצווה מצווה. רפאל באסל.
מדוע הרמב"ם לא הזכיר את מנהגי האבלות בימים אלו למרות שמקורן בימי הגאונים?
מהיכן נוצר הרקע לאיסורים לקניית אביזרים חדשים או רכישת דירה וכד' למרות שלא נזכרו לא בשו"ע ואף לא במשנה ברורה?
האם יש זהות במנהגי מיעוט השמחה כולל שלא לברך שהחיינו בין ימי בין המצרים לבין ימי הספירה?
שלום לכבוד מורינו ורבינו הגאון הרב רצון ערוסי שליט''א
ברצוני לדעת בתשובה קצרה האם יש איזו שהיא מנהג לכתוב בתחילת מכתב או כל דף אחר
את המילים בס''ד,לה''ו,בע''ה,לק''י וכיוצא בזה?
שמעתי וראיתי מרב מכובד שהוא מסתמך על לק''י כמנהג שהיה לתימן אך לצערי לא דיברתי איתו על נושא זה..
אם-כן ברצוני לדעת מה כבוד הרב אומר לגבי נושא זה?
ואם אפשר לדעת האם הרב כותב שבחות אלו בראשית העמוד?
האם ניתן להאשים את יהדות תימן בקיפאון הלכתי למרות שהיא הממשיכה לשמר מנהגים עתיקים כולל "ברב עם הדרת מלך"?
מתי התחילו המנהגים של מתן מעמד מיוחד לברכת החמה למרות שלא נזכרו בפסקי מרן השו"ע והרמ"א וכיצד תשתלבנה הנשים באותו מעמד?
כיצד משתלבת ברכת החמה בחיזוק האמונה בחידוש העולם ובעבודת ה' ומה נשתנתה מברכת הלבנה בחידושה?
