הלכה היא: אבל ביום הראשון אסור להניח תפילין , מהי הגדרת יום ראשון לאבלות מבחינת הלכה זו?
נקבר בחול המועד והתחילו אבילות לאחר חוה"מ, האם יניחו תפילין ביום הראשון היות והינו מופלג מיום הקבורה?
נקבר יום לאחר המיתה, האם בגלל שיום קבורה נדחה והרי היא אבלות מדרבנן תידחה מפני חובת הנחת תפילין מדאורייתא?
לק"י
לכבוד הרב שלום וברכה!
ברצוני לשאול האם זה נכון מה ששמעתי שלמנהג התימנים לא אומרים תחנון בכל ימות השנה?
אודה לכם על התשובה ברוכים תהיו.
ומה יעשו בבית האבל, האם על האבלים והמנחמים ללכת אל בית הכנסת ע"מ לשמוע קריאת ס"ת?
האם ישנן נסיבות שלכאורה אין זה מכבודו של ס"ת להביאו לשם קריאה בציבור, כגון לחבושים בבית סוהר?
למחמירים שלא לטלטל ס"ת למקומות שצריכים לו כיצד זה עולה בקנה אחד עם התכלית של מצוות הקריאה בס"ת?
האם ניתן להשוות זאת לדיני הפלגה בספינת גויים שיש להקדימה שלושה ימים לפני השבת?
האם יש לחוש למצב שכביכול אדם מכניס עצמו לספק פיקוח נפש שהרי אם ימול ביום חמישי עלול לכאורה להסתכן ויהיה צורך לחלל עליו את השבת?
מהי חומרת החיוב על קיום מצוות עשה של ברית המילה ולאור זאת האם ניתן אופציה לאב לקיים מצוה זאת בעיתוי הנוח לו?
מהם התנאים הנדרשים, לדעת הרמב"ם ומרן השו"ע, שבהתקיימם יחול חיוב "שבע ברכות"?
האם יחול חיוב "שבע ברכות" גם במקום קידוש וטעימה שאינה מתחייבת בברכת המזון?
מי שנהגו לברך "שבע ברכות" גם שלא במקום סעודה בניגוד לפסיקה והמנהג התערער, האם חייבים לחזור למנהגם?
ערכו הכתובה ומעשה הקנין לפני השקיעה, האם יצאו ידי חובת קידושין למרות שמעשה הקידושין בפועל גלש לאחר השקיעה?
מתי מתחילים למנות שבעת ימי המשתה, האם לאחר הקידושין שנעשו לפני השקיעה או לאחר שבע ברכות שנאמרו רק לאחר צאת הכוכבים?
אכלו ביום השביעי לנישואים סעודה שלישית שנמשכה למוצאי שבת, האם יברכו שבע ברכות אם אין פנים חדשות והרי יצאה השבת שהיא "פנים חדשות" לדעתם?
בהנחה שכל אחד מהם אכל כשיעור, האם חייבים לברך ברכת המזון על מה שאכלו וברכת המוציא על מה שממשיכים לאכול?
מהו הגדר של הכלל התלמודי: "שינוי מקום מצריך ברכה" האם דווקא כשהוא כרוך בהיסח דעת או בהפסקה של פרק זמן מסויים?
האם יציאה מחדר לחדר אחר או למטבח להביא צרכי אכילה (יין וכד') נחשב "שינוי מקום המצריך ברכה"?
האם הברכה תהיה בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה או שהכל נהיה בדברו?
האם היעוד של נטיעת הדקלים לצורך הלבבות בלבד תגרום לחיוב ברכת בורא פרי האדמה ומדוע לא בורא פרי העץ?
האם המבחן של חכמי ישראל לקביעת הברכה הינו רוב העולם הנוטעים דקלים בד"כ לצורך הפירות ?
באלו תנאים נאסרה עשיית צורת האדם והאם איסור זה הינו מן התורה?
האם מותר לקנות בובות בצורת אדם מושלמת לשעשועי התינוקות או רק לאחר פגימת אחד מאיבריה של הבובה?
כיצד יש להתייחס לפסלים דמויי אישים גדולים המוצגים לראווה ברחבי אירופה כשהם עירומים?
לכבוד הרב רצון ערוסי שלומו ישגה
באתי בשאלה לכבודו מאחר ונכון להיום הזה לא מצאתי התייחסות רבנית, הלכתית לעניין הכבד הזה.
ידוע וברור לכל אדם כי אם יעמוד מי מישראל ויכפור בתורה שבע"פ או באחת ממצוות חכמים, תקנותיהם, גזירותיהם וסיגיהם נאמר עליו שהוא מעין צדוקי או שהוא צדוקי ממש, עכ"פ ודאי עובר בלא תעשה שנא' "לא תסור מכל הדבר וגו'" (משנה תורה, ממרים פ"א).